דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מכתב לאהוּב בחזית

מכתב לאהוּב בחזית

שאלה: איך אפשר לקשור את החומר שנלמד עכשיו בתע"ס, על ה"מלכות" שמעלה מ"ן ל"זעיר אנפין", את התפילה הזאת שממנה מתחילה הלידה הרוחנית, עם כנס הנשים?

תשובתי: נכון, הכול מתחיל מהחיסרון הנשי, זהו החיסרון האמיתי, חיסרון של ה"מלכות". "זעיר אנפין" מסמל את הגבר, ו"מלכות", הנוקבא, מסמלת את האישה.

אנחנו מצפים מהכנס הזה שבנשים יצטבר, יתחבר, יתייצב רצון אחד כללי חזק, מעל לכל הפערים והאינדיבידואליות שיש לכל אחת ואחת. אנחנו מקווים שהנשים תעזורנה זו לזו להתחבר ותוכלנה להעלות את החיסרון הכללי שלהן כל כך גבוה, כדי שהוא יורגש במערכת הרוחנית.

אם הוא יתגלה ויורגש במערכת הכללית, אז אנחנו הגברים, גם כן נרגיש אותו. אני ביקשתי מהנשים לכתוב מכתב עם בקשה, עם דרישה, עם פנייה מכנס הנשים לכנס הגברים. אולם למעשה, בעולם הרוחני אין חשיבות רבה עד כמה הבקשה הזאת תהיה מובעת על הנייר. העיקר, שהיא תתכלל במערכת של הרצון הכללי של כל הבריאה, של המציאות הכללית.

על אף שהמכתב יכול לזרז את ההשפעה הזאת ולקבץ אותה, כי הוא בכל זאת מחייב אותנו להגיב. נקווה שאנחנו נקבל מכנס הנשים דחיפה חזקה מאוד, גירוי, דרישה, למשוך את המאור המחזיר למוטב.

ואם אנחנו ננסה להשיג את האור לפי הבקשה מצד הנשים, אז תצא לנו צורה קרובה יותר להשפעה, בהשוואה לאותה הצורה שהיינו יוצרים בעצמנו. נשים יכולות לבקש אפילו בצורה אגואיסטית, לעצמן: לעזור להן להתחבר ולהשיג רוחניות. אבל כאשר הרצון הזה, לפחות במקצת, מכוון להשפעה ולחיבור, קשור לחכמת הקבלה, נכלל בתוך הגבר, הוא מקבל אותו כבר כרצון רוחני, מפני שזו כבר דרישה זרה. ולכן, בכך שאנחנו מבצעים את הדרישה הזאת, אנחנו מייצרים פעולה הרבה יותר רוחנית, מאשר אם היינו משתדלים לייצר זאת בעצמנו לעצמנו.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 09.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
פועלות העורף מכינות נשק להתקפה במדבר
אישה גלובלית אחת וגבר גלובלי אחד
הכוח הנשי והגברי הם תנאי להתעלות הרוחנית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/C7ZDZ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest