דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / מכשיר פשוט ביותר למדידת הבורא

מכשיר פשוט ביותר למדידת הבורא

שאלה: האם כדאי להפיץ את חכמת הקבלה בקרב דתיים או כאלה שעוסקים כל מיני שיטות מיסטיות?

תשובתי: בשום אופן לא! צריך להימנע מכל סביבה דתית, כי בכל מקרה לא ייווצר חיבור בין הדעה שלהם ושלנו. הם מאמינים בניסים, בחיים שלאחר המוות, בחדירות והתגלויות מיסטיות, בכוחות שלא מהעולם הזה, ואילו אנחנו מאמינים בכוח היחיד של הטבע, אנחנו מטריאליסטים מוחלטים. חכמת הקבלה היא לא דת, אלא מדע להשגת הכוח היחיד של הטבע.

הכוח הזה נקרא בורא, אלוקים, אבל אין בו שום דבר מיסטי. זה בשלב מאוחר יותר, האנושות עיוותה הכול ועשתה מזה דתות, מפני שלא יכלה למצוא בשום מקום את התכונה הזאת. היא חסרת גוף, בלתי מזוהה, לא מורגשת. זהו כוח שעומד מאחורי כל האובייקטים הגשמיים, אבל איך אפשר להגדיר אותו? – אי אפשר!

אין כזה מכשיר שיכול לתפוס אותו, כי זה לא מגנטיות, לא שדה של המשיכה הכלל עולמית, לא אלקטרוסטאטיקה, לא קרני רנטגן. זה "שום דבר", אז איך אתה יכול להגדיר ולגלות אותו? איפה אפשר לקחת גלאי לגילוי של הכוח הזה שנקרא "בורא"?

אין שום גלאי, חוץ ממך עצמך. אתה יכול לתפוס אותו לא על ידי מכשירים חיצוניים, אלא רק בתוכך. ואיך אפשר לעשות את זה? כאשר אתה תהפוך להיות רגיש לתפיסת הכוח הזה, במידת ההשתוות שלך אליו, אז אתה תתחיל לתפוס אותו. כמו מחוג של מכשיר שנע על לוח המכשיר, כך גם בתוכך ינוע מחוג בחלוקה על הסקאלה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, בהתאם לדרגת האגו שלך שבו אתה שווה לכוח הזה.

מכשיר פשוט ביותר למדידת הבורא

אם אתה עולה מעל לאגו שלך, אז אתה תוכל להשתמש בו כקפיץ. הזרם זורם בתוך הסליל והופך אותו למגנט שמושך את המחוג. המחוג נע לאיזו חלוקה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, ואנחנו יכולים לספור את המדידות שהמכשיר הזה מראה.

הקפיץ שמחזיר את המחוג חזרה לאפס, זה האגו שלנו. והכוח שמושך את המחוג לכיוון ההפוך ביחס לקפיץ, זהו ה"מסך", החיבור שלנו, ההידמות לבורא. באופן כזה אנחנו מקבלים מדידה על הסקאלה. מכשיר פשוט מאוד.

עם זאת, הסקאלה שלו היא לא אחידה, המרחק בין נפש לרוח הוא קטן. המרחק בין רוח לנשמה הרבה יותר גדול. זה כמו המרחק בין כדור הארץ והירח, או בין כדור הארץ והשמש, בין כדור הארץ והגלקסיה הבאה. נוצרת התקדמות אסטרונומית, בהתאם לאגו שלנו שמתקדם הרבה יותר, האור של הבורא פועל ומשפיע הרבה יותר חזק.

כלומר אנחנו עוסקים במדע של מדידה של הבורא בתוכנו. אני בעצמי מהווה מכשיר, הראש המודד. הכול פשוט מאוד.

במצב חופשי הקפיץ של האגו מציב את המחוג על אפס. אבל אם בסליל זורם זרם, אז החץ מוטה מהאפס. לשם כך אנחנו זקוקים ברשת למקור של אנרגיה, סוללה ומתג, מַמסר. הסוללה עם המפסק, זה הבורא, והסליל המגנטי זה מרכז הקבוצה. מרכז הקבוצה מושך אליו אור, ובזה יוצר בתוכנו תנאים להימצאות האור.

במרכז הקבוצה מרוכז האור המתקן, "אור מקיף". והחץ מראה על ה"אור הפנימי", בהתאם לרמת האגו, העביות.

מתוך שיעור בנושא "קבוצה והפצה", 22.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כוונון לבורא
אתאיזם, דת וקבלה
מקלט בטווח ההשפעה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cbv55

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest