"מי שלא טרח בערב שבת"

זעיר אנפין גדל בהדרגה, מדרגה אחר מדרגה, תחת השפעתן של שתי סיבות: "אתערותא דלעילא" ו"אתערותא דלתתא" (התעוררות מלמעלה והתעוררות מלמטה).

קודם כל מגיע אליו אור מעולם אין-סוף עצמו, וזה נקרא "אתערותא דלעילא". אור אין-סוף עובר דרך כל הפרצופים עד ז"א וממנו מגיע למלכות. אם ה"אתערותא דלעילא" הזאת מגיעה לאחר שהייתה "אתערותא דלתתא" שקדמה לה, אזי היא מורגשת כהשפעה טובה: מועדים, ימים טובים, שבתות. אלה מדרגות חדשות שאנחנו משיגים בעזרת האור שמגיע מלמעלה, אך בזכות זה שאנחנו בעצמנו הכנו את עצמנו למטה.

כלומר, האור הזה לא מגיע אלינו משום מקום, לא יכולים להיות בו שום שינויים. כל השינויים הם רק בתוך הרצון. האור קבוע ורק הרצון מגלה אותו בצורה שונה, יותר או פחות.

לכן נאמר: "מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת?" על אף שמצב שבת הוא "מעין עולם הבא", כלומר מתרחש בזכות "אתערותא דלעילא". אך אור השבת הזה מתגלה לאחר שהאדם השקיע את כל כוחותיו כדי לגלות אותו.

האור העליון נמצא סביבנו במנוחה מוחלטת, אך הוא מתגלה ונותן לאדם התעוררות ועלייה, רק לפי המידה שבה נוצר באדם הרצון לאור הזה.

מתוך שיעור על ספרו של האר"י "שער הכוונות", 20.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
התעוררות מלמעלה
הטבע נעצר וממתין להחלטתך