מי רצה תפוח?

המטרה שלנו היא להעביר את האור כדי למלא את הרצונות. להעביר אור באמצעות הכוונות.

הכוונות שלנו מופנות לבורא והפעולות מופנות כלפי הקהל הרחב, כלפי דרישותיהם.

הדרישות הללו מסתכמות תמיד בקבלת דבר מה, והן תישארנה כאלה לאורך כל העלייה הרוחנית. האנשים ירצו יותר, עוד ועוד, מפני שזה תפקידו של האח"פ. הוא גדל בתוך הרצונות שלו, ואנחנו גדלים בכוונות שלנו על מנת להשפיע.

שאלה: אבל כיצד בדיוק אני אוכל לספק את רצונותיהם?

תשובתי: אני נמצא בסביבה, בחברת אנשים, וחוץ מזה, דרך הקבוצה יש לי קשר עם הבורא, עם עולם אין סוף. משם האור העליון עובר דרכי ונכנס לתוך הכלל. אבל, יחד עם זאת, אני לא סתם צינור שמעביר אור, מפני שכדי להשפיע לאנשים אני צריך לעשות בדרך חשבון:

1. קודם כל, אני סופג את רצונותיהם.

2. אחר כך אני מעלה מ"ן לקבוצה, בקשה לתיקון. במילים אחרות, אני מתחבר עם הקבוצה.

3. בהמשך, אני מעלה מ"ן לבורא. הבקשה הזאת צריכה לצאת מתוך המעגל המשותף שלנו, לכן אני מעביר אותה דרך הקבוצה כדי שהיא תהיה בהתאם לבורא.

4. כל הקבוצה שלנו מקבלת מלמעלה תגובה על הבקשה, את המ"ד.

5. מהקבוצה, אני צריך להעביר אותו למטה, לבצע זיווג עם האור. לכן, כאן אני חייב לעבור ממצב "קטנות" למצב "גדלות" כדי להעביר לאנשים את המדרגה החדשה.

6. ואז אני מעביר את האור לכלל.

מי רצה תפוח?

שאלה: נניח, שהכלל ביקש ממני תפוח. אז האם בסוף השרשרת הזאת, בסעיף מס' 6, הוא יקבל תפוח?

תשובתי: כן, דרכי הם יקבלו את ה"תפוח" שלהם.

אנחנו רושמים בזיכרון דברים את דרישותיהם של המשתתפים, ומתחילים לבנות ביניהם יחסים נכונים. ובסופו של דבר ממני יבוא אליהם המילוי, ואז אנחנו נבדוק האם כל אחד קיבל כרצונו.

שאלה: אבל זה כבר לא יהיה תפוח?

תשובתי: הם יקבלו מילוי כזה שיספק את כל דרישותיהם, כולל כאלה שהם לא ביקשו וכאלה שלא נרשמו בזיכרון הדברים שנוספו בזמן ההמתנה. כי המילוי הרוחני מגיע כחסר צורה והוא מתלבש באדם, ממלא אותו בהתאם ל"כלי", לרצון שלו.

מי רצה תפוח?

שאלה: אז מה דרוש ממני בכל שלב של התהליך הזה?

תשובתי: עבודה על פי העיקרון "ישראל, אורייתא וקודשה בריך הוא, חד הוא". אני מוליך, "נפרס" מהבורא אל הכלל ונמצא בתוך כולם: בתוך הבורא, הקבוצה ובתוך הכלל. אני המקשר, אני כמו ג'לי שממלא את הכול, על ידי עבודתי, על ידי היגיעה הבלתי פוסקת.

ואם אני כבר התחלתי לדאוג לחלק כלשהו באנושות, אז אני חייב כל הזמן להמשיך להעביר את האור אליהם, לדאוג להם, לאהוב אותם, לקשור בינם לבין הקבוצה, לשלב בין הכוח שמספק קשר בין האנשים והכוח שמספק קשר עם הבורא.

ויחד עם זאת, הקבוצה נמצאת כל הזמן לידי, תומכת ומכוונת אותי נכון לבורא וגם לאלה שאני מטפל בהם.

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "השלום", 11.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הכול מתחיל מהקבוצה
הייחודיות של הדור שלנו
מהפצה חיצונית לגילוי הבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest