דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מי מקרין את הסרט של חיינו?

מי מקרין את הסרט של חיינו?

laitman_2010-05_ny_930cb3b636_b.jpg

לכל אחד מאיתנו ניתנה "נקודה שבלב", "רשימו" 1/0 מהמדרגה הבאה, ולכן אנחנו מתחילים לממש אותה. אבל כיצד אפשר לממש אותה? הרי אחד הוא רצון שמצביע על הבורא, אבל מהצד ההפוך, ונדמה לנו שקיימים המון כוחות ודברים שונים, אנחנו נמשכים למקום כלשהו בלי לדעת מה וכיצד לעשות.

וכך על כל מדרגה אנחנו בוחרים בלי להבין לאן אנחנו נמשכים, מה קורה לנו, מאיפה מופיעות בי כל התכונות הללו, הרצונות החדשים, וכולי.

התוצאה היא שיש לי בעיה עם האחדות של הכוח העליון. העולם סביבי, כלומר מקורות שונים משפיעים עליי: אנשים, בעלי חיים, צומח ודומם, כל מיני דברים, הם לא עצמים גשמיים אלא כוחות שמשפיעים עלינו. ועליי לשייך אותם לבורא, להבין שהוא היחיד שעומד מאחוריהם, המנהל העיקרי, הבמאי והמבצע. וכך בכל מדרגה ובכל מצב.

לכן, מתעוררת אצלי רק בעיה אחת, כיצד אני מגיע לגילוי הבורא? לגלות את הבורא, זאת אומרת, לקבוע שרק הוא מנהל את כל העולם.

הוא יצר סביבי מסך בצורת כדור שעליו הוא מקרין לי כל הזמן סרט בשם "העולם שלנו", "העולם שלי". ועליי לנחש, להכיר, את מקרין הסרט שמקרין לי את הסרט הזה. דווקא לשם כך מציגים לי את הסרט על המסך שבתוכו אני נמצא. וכל פעם מקרינים לי אנשים ואירועים שונים, הרגשות שונות והכול רק כדי שאני אגלה מעליהם את המנהל, שאכוון את עצמי רק אליו דרך כל הבעיות. אין עוד מלבדו.

אבל כל מה שמשפיע עליי שולל את האחדות של הבורא ומספק לי הרגשות וידיעות הפוכות לחלוטין כלפיו. לכן אני נמצא במצב מפוצל. מצד אחד, יש בי הרגשת העולם הזה, ריבוי סיבות או ריבוי אלים (לא חשוב איך מכנים זאת). מצד שני, קיים רק כוח אחד.

המטרה שלי היא לצאת מהמצב של ריבוי הסיבות, ממצב של פיצול, משום שאני לא מבין מדוע מכל הכיוונים נופלות עליי כל כך הרבה בעיות. יותר מזה, פתאום אני מוצא את עצמי במצב של משבר. קודם זה לא היה, לכן, לא היה מדובר על גילוי המערכת הזאת כי לא היה בשביל מי לגלות אותה.

המשבר דוחף אותי לשאלה על ריבוי הסיבות. מה קורה בעולם הזה? הפחד מפני העתיד, כיצד לחיות ומה לעשות?

הבעיה מתגברת. השאלות שמתעוררות בי והמשבר משלימים זה את זה, מציבים לפניי דילמה (∆), "מה עליי לעשות בעולם הזה? מה הסיבה לכל מה שקורה?", עליי להבין את הסיבה למשבר.

ברגע שאני אדע מהי, אני אוכל להתמודד איתה איכשהו. זה דוחף אותי לחיפוש שיכול להימשך שנים ואפילו להתפתח למלחמות עולם שלישית ורביעית. כל אלה הם תהליכים היסטוריים, הם יכולים להיות ממושכים מאוד, עשרות שנים.

סוף סוף, אחרי החיפוש אני מגיע לכך שקיים הבורא, הכוח שמעורר את כל זה, מנהל וקובע את הכול. האדם מתחיל לשאול את עצמו מדוע ולשם מה הבורא עושה את הכול? אבל הוא שואל את עצמו כבר כמונו, כמו אנשים עם "נקודה שבלב". ברגע שמתעוררת אצל האדם ההרגשה שקיימת סיבה כלשהי שהוא חייב לגלות, אז זאת כבר ה"נקודה שבלב".

אחרי זה האדם מגיע לקבוצת מקובלים, עוסק בהשכלה ובחינוך האינטגרלי ובהמשך מגיע לתיקון.

אנחנו נמצאים כבר במצב של חיבור נכון בתוך הקבוצה (זהו החינוך וההשכלה האינטגרליים כולל עבורנו), אנחנו מממשים את השיטה הרוחנית (מימוש הקבוצה) ומגיעים לתיקון.

לכן, המטרה העיקרית שלנו היא כמו שכתוב במאמרו של בעל הסולם "אין עוד מלבדו", אף על פי שאנחנו מרגישים את ריבוי הסיבות, עלינו לקבוע שקיימת רק סיבה אחת לכל מה שקורה. זאת העבודה, הבירור שלנו, והכול.

הבורא שולח לנו המון בעיות שקורעות אותנו לגזרים ועלינו לכוון אותן רק לסיבה אחת. מפני שהמון בעיות שנראות לנו הן בסך הכול בעיה אחת, חוסר ההבנה שלנו, ההופכיות שלנו. ומכיוון שאנחנו מורכבים מתכונות שונות, אז ההופכיות שלנו ממנו מתגלה, כביכול, בצורה של המון סתירות שונות.

מתוך שיעור על פי המאמר "ענין מטה ונחש", 21.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
סרט בשחור-לבן עם סוף טוב ידוע מראש
דרך כל התפאורות, אל הבמאי
הצגת החיים והבמאי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/whe9q

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest