מי יעזור לי?…

laitman_2009-05-28_8354_70.jpg

שאלה: נדמה לי שהעיקרון של העבודה הרוחנית "אם אין אני לי מי לי" מנוגד לעיקרון "אין עוד מלבדו" וחיבור עם הקבוצה

תשובתי: אני חייב לומר: "אם אני לא אעזור לעצמי, אף אחד לא יעזור לי לגלות את הבורא", מאחר ומדובר על הרצון לגלות את הבורא, את תכונת ההשפעה. אף אחד לא יכול לעזור לי בזה. אני יכול לקרוא אלפי ספרים ולהאזין לאלפי הרצאות, אך בסיכומו של דבר, התפתחות הרצון זו העבודה הפנימית שלי. רק אם אני ארצה את החיים הרוחניים (בתכונת ההשפעה) במקום החיים האלה (בתכונת הקבלה), אני אגלה אותם לעצמי. לא לחכות לעזרה מאף אחד! אני חייב להשיג רצון כל כך חזק, ש"טוב לי מותי מחיי!". כי הרי החיים האלה הם אינם חיים עבורי. אני חייב להשיג רוחניות!

כאן אני חייב לפעול לפי העיקרון של "אם אין אני לי מי לי". כי הרי הבורא לא יתכחש לתנאי שלו, הוא לא ייתן לנו בכוח רצון והשתוקקות כלפיו. הוא נותן מילוי ולא רצון. אין כפייה בהתפתחות הרוחנית. אך ברגע ש"אם אין אני לי מי לי" מגיע לסיומו, כלומר אני מבין שזה תלוי רק בי, אז אני מגלה מייד שאינני מסוגל לזה. אני שׂונא את האגואיזם שלי ומפחד ממנו, כמו משה מפרעה. ואז, "וייאנחו מהעבודה הקשה הזאת", כי הרי לא אני ולא אף אחד מסביב לא יכול לעזור לי.

כשאנחנו משיגים את שתי התחושות האלה, חוסר העזרה מבפנים ומבחוץ, זה נקרא צירי הלידה האחרונים. אז מתפרץ הייאוש מעומקו של הלב, ורק אז מתגלה הכוח העליון, האור (ג"ר דחכמה) שמוליד את האדם במדרגה הרוחנית. ואז כבר פועל העיקרון "אין עוד מלבדו". לכן קיים השלב של "אם אין אני לי מי לי", ואחר כך השלב של "אין עוד מלבדו". כי אינני יכול לגלות ש"אין עוד מלבדו", עד שלא אסיים את השלב של "אם אין אני לי מי לי".

מתוך שיעור מס' 4 בכנס "קבלה לעם" העולמי, 10.11.2010

One comment

  1. בדיוק!! אף אחד לא יכול לעזור. לא אלפי הספרים שקראתי ולא אלפי ההרצאות ששמעתי. לרצון שלי לרוחניות נוספה העבודה הפנימית שלי במשך המון המון שנים (עוד לפני שכב' הרב התוודע לקבלה). ויתרתי על הכל עבור גילוי רוחני משמעותי….לא חיכיתי ולא ציפיתי לעזרה מאף אחד. הגעתי לייאוש, באמת "טוב לי מותי מחיי" כי מסתבר לי ששום "שיטה" לא תעזור, גם לא צעקות, בקשות עם אוקינוס של דמעות….
    אני שונאת את הבורא עכשיו.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest