דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מי יושב מאחורי ההגה של הבריאה

מי יושב מאחורי ההגה של הבריאה

laitman_2010-12-12_9526-70.jpg

אם הבורא רוצה להיות בורא, אז הוא זקוק לנברא. נברא כזה, שקיים מחוץ לבורא, בכך שמרגיש את עצמו עצמאי ממנו, מקבל מהבורא ומגיב, שזה נחשב, כאילו שהוא נותן בחזרה. כלומר שני אלה צריכים להימצא ביניהם ביחסים כלשהם, הרגשות, מחשבות ופעולות הדדיות. צריך שיהיו שניים! לכן צריך לברוא נברא, הנבדל מהבורא, וזה אומר, שהוא צריך להיות מורכב מרצון לקבל תענוג, וזה הדבר היחיד שחסר לו, כדי להיות נברא. כלומר להרגיש את עצמו כחי, כקיים, כמקבל, ואחר כך על ידי השימוש ברצון לקבל הזה, הוא יוכל גם כן להפוך להיות כמשפיע ולהגיב בצורה נכונה על אהבתו של הבורא.

יוצא, שחוץ מהרצון לקבל, לנברא חייב להיות גם "הגה", שבעזרתו ניתן לסובב את הרצון הזה ולשנות את כיוונו : מ–100% למען עצמו ועד 100% למען הבורא, ובכל שאר המרווחים ביניהם יהיו כל מיני שילובים בין שני הקצוות האלה: חלק לבורא וחלק לי.

בזה נקבע כל הסולם של המדרגות הרוחניות. אני מתחיל מ–100% למען עצמי ובהדרגה מסובב את ה"הגה" ב–180 מעלות, ל–100% השפעה לבורא, או לבני אדם אחרים. לא חשוב למי, העיקר, כיצד אני מנצל את עצמי.

"אני", זה הרצון שלי. וה"הגה" הזה, זו הכוונה, כלומר למען מי אני משתדל. בזה נקבע המצב שלי, ועכשיו השאלה היא רק, באיזה מקום של העיגול הזה אני נמצא: אנחנו מתחילים מאפס ("0"), ומסיימים בגמר התיקון, מצב של השפעה חלוטה.

לכן הבורא, בהתאם למחשבת הבריאה "ליהנות לנבראיו", בורא את הרצון הזה, ההכרחי, ונותן לנברא תנאים, שבעזרתם ניתן לנהל את הרצון הזה ולסובב את עצמו לאותו הכיוון שאליו הוא רוצה "לנסוע" במדרגות העליונות, בסולם המדרגות שמורכב מ–125 מדרגות, מאפס של "העולם הזה" עד עולם אין סוף. כך פועלת מחשבת הבריאה.

כדי "לנסוע", אני צריך לראות לפני את הדרך. עלי לדעת, באילו תנאים אפשר לנסוע, לקבל "חומר דלק". אני צריך לדעת, כיצד לסובב את ההגה ולשנות כיוון, כיצד לשמור על כללי הבטיחות בדרך הזאת. את כל התנאים האלה אני צריך לברר לעצמי ולבדוק, האם אני מקיים אותם או לא, האם אני יכול לשנותם ולנהל אותם.

ואז אני מתחיל לראות במקצת בכל התנאים האלה של "חוקי התנועה", שאני יותר ויותר מאבד את עצמי משׂדה הראייה. ועלי לנהוג רק בתנאי, שכל הזמן אני מוכן שכל פעם תתלבש בי צורה חדשה, שיותר ויותר קרובה ודומה לבורא. ההתקדמות הזאת שלב אחר שלב בנסיעה נעוצה בכך שאני משתנה בפנים, ומתלבשת בי יותר ויותר דמות הבורא.

זה אומר שאני "נוסע" ומתקדם לעברו. ובהתאמה, אנחנו צריכים לעשות את הרצון לקבל שלנו מוכן לשינויים כאלה, כדי שהוא יסכים לקבל לתוכו כאלה צורות של העליון. וזה מָתְנֵה את הצמצום שלו, ביטול הכוונה האגואיסטית שלו, עד שהוא מתחיל לרכוש צורות השפעה, צורות הבורא ולהתקרב אליו יותר ויותר.

מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות, 17.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שלושה תחת גג אחד
לעמוד מול הבורא ולהיות כמו הבורא
מדוע הבורא צריך אותי?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WbYsl

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest