דף הבית / חינוך, ילדים / מי יוציא אותנו מהביצה?

מי יוציא אותנו מהביצה?

שאלה: עכשיו רוב בני האדם, החל מפועלי ייצור ועד למדענים, לא יכולים לבצע פעולות פשוטות בסיסיות, ולמעשה זה הופך לקשה יותר ויותר בכל יום שעובר. יוצא, שבעוד מספר שנים המערכת הפעילה היחידה תהיה מערכת אינטגרלית, מערכת של שיתוף פעולה הדדי. אז מדוע אנחנו מדברים על זה כל כך בשקט? מדוע אנחנו לא מפתחים את זה בצורה פעילה יותר?

תשובתי: לצערי אין לנו אפשרות לצעוק. אבל את התופעה הזאת אנחנו רואים אפילו על אותם האנשים שעוברים אצלנו את הקורסים של החינוך האינטגרלי.

כשהם נמצאים בשיתוף פעולה הדדי ביניהם, הם מרגישים עלייה. כשהם מתנתקים זה מזה באופן זמני, משיתוף הפעולה ההדדי ביניהם, הם מרגישים ירידה שבה מרגישים ריקנות וחוסר של אנרגיית חיים, תנועה, של אנרגיה פנימית, מחשבה.

אבל בשילוב עם האחרים מייד אצלם מתרחשת עלייה, הזרמה של כוחות חדשים, מופיעות אפשרויות לבירור המתרחש. את זה אנחנו רואים בבירור.

לצערי, אנחנו נתקלים בכל מקום ביחס די אדיש של בני האדם כלפי מה שמתרחש. הם שולחים אדם שנמצא במצב של דיכאון לפסיכולוגים, נותנים איזה שהן תרופות נגד דיכאון וכדומה. כלומר, הם סבורים שצריך להילחם נגד זה, מבלי שמבינים שלא ניתן להילחם נגד הטבע. והמגמה הזאת ממשיכה להתפתח. והיא כבר נצפית באופן ברור בדור הצעיר, שלא לדבר על הדור הבוגר.

איך אפשר לצאת למעגלים הרחבים של החברה, דרך השלטונות, דרך השכבות הנמוכות? לפנות למעמד הביניים, מבלי שיהיו בידינו האמצעים כמו כלי התקשורת, לא המרכיבים המושכים של שכנוע, שיטות מהירות? – זה לא פשוט. אנחנו מנסים ללכת בהרבה כיוונים, אבל אנחנו לא יכולים בינתיים לומר שהצלחנו בקנה מידה נרחב.

אנחנו נתקלים בזה שהאדם לא רוצה את השינויים האלה. קשה לו מאוד לעבור מהאגו הליניארי הישר שלו, לחברתי, לסגור…

הוא ישכב על הספה ולא יוכל לקום, אפילו אם יאמרו לו שמחר תפרוץ מלחמה. "אז, שתהיה מלחמה, ואני בינתיים אשכב."

צריך לשכנע אותו בכך, שאם הוא יעשה תנועה קטנה קדימה, יתיישב במעגל עם האחרים, יכנס לשיטת קשר חדשה, אז הוא יקבל רצונות אחרים לחלוטין, מחשבות אחרות של הסדר החדש, הוא יתחיל "לעוף" בהשוואה למצב הקודם שלו.

אבל המעבר הזה מבחינתו, הוא פסיכולוגי נטו. אנחנו לא יכולים לעשות כלום במקומו, והוא בעצמו אינו מסוגל. צריכה להתרחש בתוכו איזו שבירה פנימית. אם נאמר בגסות, הקבוצה צריכה "להתנפל" עליו, שתנער אותו, תמשוך אותו בכוח לתוכה, תעביר את ההתפעלות וההשראה שלה. צריך להתרחש משהו, מפני שאדם לא יוכל להוציא את עצמו מתוך הביצה הזאת.

מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, תוכנית 32, 24.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אפשרויות בלתי מוגבלות
מקור אנרגיה בלתי נדלה
התענוג הגדול ביותר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/R4sq8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest