"מי זאת, עולה מן המדבר"

מתוך ספר הזוהר: "מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן ?" (שיר השירים) בזמן שישראל היו הולכים במדבר.

כאשר האדם עובר בדרך הרוחנית מצבים של חושך, ריקנות, בעיות כלשהן – ומעל כל זה חייב כל פעם לרכוש תכונת השפעה, השכינה היתה הולכת לפניהם, והם היו הולכים אחריה. (הזוהר)

כאשר האדם מבקש עזרה, כדי שיהיה לו אחרי מה ללכת, ובוחר ללכת לא אחרי הטבע האגואיסטי שלו, אלא אחרי הבורא, הוא רואה "עמוד אש" ו"ענני הכבוד" – סימנים אשר עוזרים לו לעלות במדרגות רוחניות.

השכינה הייתה הולכת לפניהם – כלומר מחשבתם היחידה הייתה, כיצד להתחבר יחד לנשמה אחת הנקראת "שכינה".

והשכינה היתה הולכת וכל ענני הכבוד עמה. וכשהשכינה נסעה היו נוסעים ישראל, כמ"ש, ובהעלות הענן מעל האהל.

וכשהיא עלתה, עלה הענן עד למעלה, וכל בני העולם רואים, ושואלים, ואומרים, מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן. (הזוהר)

רצונות המסוגלים ללכת אחרי השכינה – הולכים אחריה. ואלה, אשר בינתיים אינם מסוגלים ללכת אחריה, נקראים "אומות העולם" – אבל גם עבור הרצונות הללו בכל אדם שעולה יש גילוי, וגם הם מתקדמים.

כך האדם מתקדם, ומברר אלו רצונות שבו נקראים "ישראל" (ישר – אל), "אומות העולם" (עדיין לא יכול לתקנם), "קליפות" (בכלל לא ניתנים לתיקון עד לגמר התיקון הכללי). האדם כל הזמן ממיין את רצונותיו, מקריב מהם קורבנות, מעלה ריח ניחוח אישה לה', כלומר משנה את השימוש בהם מ – "למען עצמו" ל – "למען הבורא".

עשן (ראשי תיבות של "עולם – שנה – נפש") – זהו האור החוזר. כאשר האדם עושה בתוכו עבודה פנימית – ממיין את הרצונות שלו ומצרפם לבורא, משיג הידמות והשתוות אליו, הוא מעלה אור חוזר, ובכך פותח לעצמו מעבר למדרגה הבאה. כלומר בכל פעם מגלה לעצמו עולם חדש, שנה חדשה, נפש חדשה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.12.2009

רשומות קודמות בנושא:
מפריד הרצונות
בית הספר לרצונות
אל הבורא – במדרגות הרצונות