דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מיהוא הגורם לתפילה

מיהוא הגורם לתפילה

laitman_2010-12-26_0785_us-70.jpg

מתוך מאמרו של הרב"ש, "מי הוא הגורם לתפילה": "ובמצב התבוננות הזה, שהוא מרגיש, איך שהוא רחוק מכל חשיבות של עבודת ה', ומתחיל להתעורר ולחשוב, שבטח צריכים לעשות משהו, שלא ישאר כך במצב השפלות הזו כל ימי חייו. ובטח אז האדם מתחיל להתפלל לה', שיקרב אותו אליו, ויתן לו עזרה מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו"".

האדם יודע שעליו להגיע להרגשה, שהבורא הוא טוב ומטיב, ולהידבק לבורא. כלומר המטרה זה גילוי הבורא, אחרת הוא לא יבצע את ייעודו.  ליישׂם זאת אפשר רק בזכות השתוות הצורה, ולכן כואב לאדם שהוא עדיין לא השׂיג אמונה, את תכונת ההשפעה, שבה הוא היה יכול לגלות את הבורא ואז להודות לו. כלומר הוא לא מחפשׂ את הגילוי הזה למען מטרה אגואיסטית, אלא רק כדי באמת להשׂיג את גדלות הבורא.

ואז הוא רואה, שבתוכו קיימים "אומות העולם", שמתווכחים עם החלק שלו שנקרא "ישראל" (המשתוקק אל הבורא), ואף אחד מהם בינתיים אינו יכול להשתלט על האחר, תכונות השפעה אינן יכולות לנצח את תכונות הקבלה.

אך האדם בכלל לא בעל הבית על מחשבותיו והרגשותיו, הוא אינו שולט על מה שמרגיש בלב ובמוח. כל מצב מעוצב מלמעלה, כלומר לא על ידי האדם עצמו, אלא על ידי הכוח העליון, שמעמיד אותו במצב מסוים ורוצה ממנו איזושהי פעולה, תגובה מצד האדם על מה שהוא עשה. זה נקרא: "אני ראשון".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 24.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אני והוא, יחד, עובדים עליי
הוא ראשון והוא אחרון, אך אני באמצע

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JvgEP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest