"מי" ברא "אלה"?

שאלה: כיצד האדם יכול לגלות את ייעודו?

תשובתי: זה מגיע לאחר השאלה מה הטעם בחיי: "בשביל מה אני חי?" וכל פעם השאלה הזאת נעשית גבוהה יותר ויותר כשהיא עולה מעל כל שאלות הלב.

בליבי ישנן שאלות (רצונות) רבות ואני צריך לברר אותן, לסדר אותן ולקחת את הגבוהה ביותר, בצורה כזאת שהיא לא תטושטש. דווקא עם השאלה הזאת אני צריך ללכת כדי שכל השאר רק יתמכו בי בהשגת התשובה על אותה השאלה החשובה ביותר.

כל אחד בוחר במטרה משלו עבור השאלה העיקרית הזאת – זה יכול להיות כסף, כבוד, שליטה, ידע. אחד רוצה להיות מדען, אחר – חבר פרלמנט, שלישי – פשוט רוצה להיות מוצלח וליהנות מהחיים. וישנם אנשים ששואלים על משמעות החיים.

אולם בשביל זה כבר מוכרחים להתקשר עם השורש ממנו מגיעים החיים האלה, כדי לדעת מה משמעותם! יוצא שהחיפוש הזה למעלה מהחיים הארציים הרגילים הוא לא בתוך החברה אלא מעליה, מהמקום שממנו יורדים החיים האלה. בתוך החברה האנושית לא ניתן למצוא תשובה על שאלה זו.

פעם, מזמן, אני מתוך נאיביות חשבתי שדרך המדע בכל זאת אפשר להתקרב לגילוי השאלה הזאת ולהבין כיצד התחילו החיים, כיצד אפשר להפוך דומם, בדרך מלאכותית, לצומח, חי או אדם וכך לפצח את סוד החיים: מהיכן הם באים ולשם מה קיימים?

אך בסופו של דבר הבנתי שהמדע שלנו לא עונה על שאלות מסוג זה ולכן מיד נעלם לי העניין לעסוק בהן. הן לא נראו לי חשובות.

האדם צריך להשתדל לברר את השאלה החשובה ביותר עבורו, את הדרישה הגבוהה ביותר שלו ואיתה ללכת. וכך הוא יגלה בהדרגה כיצד מושכים אותו לשאלות יותר ויותר גבוהות. ובסופו של דבר הוא יגיע לשאלה: "ומיהו הבורא שברא אותי? מאיפה צצתי, מי אני, בשביל מה?"

זו כבר שאלה מדרגת הבינה, ההשפעה, השואלת מתוך המלכות. בזוהר זה מוסבר במאמר הנקרא "מי ברא אלה". "מי" זה בינה ו"אלה" – מלכות. לשאלה הזאת האדם צריך להגיע: "מי ברא אלה", כלומר, מי ברא אותי?

וכשהוא ישיג "מי", הוא יכיר גם את עצמו – זה "אלה". הרי "אלה" מתברר רק בחיבור עם "מי".

ואז הוא מגיע לשם "אלוקים" (שם הבורא המורכב מ"אלה" ו"ימ"), שמתלבש בו, כמו שכתוב: "ויהי שם ה' עליך". כך הוא משיג את הכל.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 31.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להסיר את העטיפה מהנקודה שבלב
כיצד הבינה עובדת עם הנשמות
"מה הטעם בחיים?"