דף הבית / חינוך, ילדים / מי אנחנו מגדלים: אומנים או פועלים?

מי אנחנו מגדלים: אומנים או פועלים?

Laitman_2011-10-11_0156.jpg

האדם צריך להתייחס בזהירות לכל רגע, כי ברגע הזה, כמו שאמרו חכמים, הוא יכול להכריע לא רק את עצמו, אלא גם את העולם כולו לכף זכות או לכף חובה. אבל זה לא אומר שאסור לנו לטעות. היום אנחנו עוברים את שלב ההכנה, וכמובן, אנחנו לא חסינים מטעויות.

אם אתה משקיע מאמצים ועושה טעות, זה נורמלי. בזמן ההכנה האדם עדיין לא מתקן שום דבר, הוא רק מכין את הרצונות שלו לתיקון. כך גם אנחנו מלמדים את הילדים. אנחנו לא דורשים מהם עבודה ממשית, שאליה הם עדיין לא מסוגלים. אנחנו לא מעריכים אותם לפי התוצאות, אלא העיקר זה מה שהם למדו. לדוגמא, אנחנו נותנים לילד צעצוע, והוא מפרק או שובר אותו. עבורו זה טבעי, ועל אף שהצעצוע שבור, הוא בכל זאת למד מזה משהו. מסתבר שאין שום דבר בפנים, או שלהיפך, שם נמצא הקפיץ… הילד רכש שכל במידה מסוימת, וזה הרווח העיקרי שלו.

ולכן לילד בן עשר מוותרים אפילו על דברים שמבוגר יכול להיכנס בגללם לכלא. בזמן ההכנה לא דורשים מהאדם תוצאות ממשיות. העיקר שתכין את עצמך לתיקון ותתקדם קדימה, אפילו באמצעות הקלקולים שאתה מזמין ומגלה. זהו העיקרון של הלימוד. ולכן הלימוד המסורתי שלנו בבתי הספר ובאוניברסיטאות הוא לימוד ריק. מפני ששם לא מאפשרים לאדם לטעות. דורשים ממנו ציונים טובים, הישגים גבוהים, והוא כבר לא חושב על להבין את מהות המקצוע, איך להרכיב ולהלביש את כל הדברים שמגישים לו בצורה מוכנה. לא, הוא צריך לקבל ציון, וכל השאר לא מעניין אותו.

בצורה כזאת, עבורו זאת כבר לא הכנה למשהו גדול יותר. מערכת החינוך מוציאה אנשים שלא יודעים לחשוב.

למעשה, בשלב ההכנה, בתהליך הלימוד והחינוך, צריך לדרוש מהאדם רק דבר אחד: שיספוג כמה שיותר דברים רעים וטובים, שכל הזמן ייפול ויקום. יש להעריך לא את הידע שלו, אלא את מצב ההכנה שהוא עבר בדרך למקצוע. ולא חשוב אם בדרך הזאת הוא שובר משהו. אדם שחושב על מקצוע בעל שכר גבוה, הוא כבר לא אומן. כי אומן אמיתי עובד "למען האומנות". השכר לא מעניין אותו. מי שבאמת רוצה להפוך למומחה בתחומו, חשוב לו רק להתחבר עם החומר שאיתו הוא יעבוד, לחקור אותו, לחדור לתוכו. ולשם כך הוא צריך לשבור את חומרי הגלם, ולשקוע בעצמו בתוך השבירה הזאת, בתוך מעמקי החומר הגולמי.

זוהי שיטה שונה לגמרי של לימוד וחינוך, שיטה הפוכה מהשיטה הנוכחית. אין בה ציונים, מפני שבזמן ההכנה אין על מה לתת אותם. וגם אין בה שכר עבור התוצאות העתידיות, מפני שאחרת האדם משתוקק דווקא לשכר.

אבל בעולם מקובל דווקא מה שמבטיח שכר. בסופו של דבר, ב-30-40 השנים האחרונות האנשים הפכו למאוד מוגבלים והם אינם מסוגלים למצוא פיתרון אפילו למשברים קטנים. כי הגישה שלהם ללימוד ולחינוך לא הייתה יצירתית. לא הרכיבו את האדם מתוך השבירה, כדי שהוא באמת יהפוך למורכב ורבגוני…

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 19.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להביא את האור למערכת החינוך
הפיתרון: לבנות מחדש את בתי הספר
בנוסף למילים הנכונות, צריכות להיות גם כוונות נכונות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Nzg83

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest