מיליון או שניים?

שאלה: מצד אחד נאמר ש"מיעוט הרבים, שניים" ומצד שני "אין אסיפה פחות מעשרה". כיצד להבין זאת?

תשובתי: זה לא משנה מכמה בני אדם מורכבת החברה הרוחנית, היא יכולה להיות מורכבת ממיליון אנשים, והיא יכולה להיות מורכבת גם משני אנשים בלבד.

עלינו לפתח בהרגשתנו שיתוף פעולה הדדי, כאילו שאנחנו עשרה אנשים. עלינו להביע עשר תכונות שמנוגדות ודומות זו לזו ברצון המשותף לקבל, ליהנות, לספוג לתוך עצמנו.

לכן, מצד אחד, מספיק להיות במגע עם חבר אחד בלבד כדי להשיג עמו שיתוף פעולה הדדי ולהבליט ולחשוף בינינו את כל ההיבטים של העולם העליון. מצד שני, בכך שמבליטים וחושפים את ההיבטים של העולם העליון, בכל מקרה נתחלק וניצור בינינו הידמות מלאה לעשר ספירות.

שאלה: כלומר, צריכים להיות אני ועוד אדם אחד שאיתו אני יכול להשיג את הרגשת הבורא בעשרה גוונים של צורות שונות?

תשובתי: כן. כך זה נקבע מלכתחילה, אדם וחוה.

שאלה: אז מדוע יש כמות רבה כל כך של בני אדם?

תשובתי: בזמנינו שני אנשים זה כבר לא מספיק, מפני שהתפתחנו מבחינה אגואיסטית בכזאת מידה שעלינו ליצור סביבנו אווירה, חברה, אינקובטור, שכל הזמן יתמוך ויכוון אותנו. בנוסף לכך, אם אעבוד רק עם חבר אחד, אני בהכרח אסתכסך איתו ואפסיק לעסוק בשכלול עצמי, מפני שהאגו לא יאפשר לי להיות איתו ביחסים נכונים.

לכן ניתנה קבוצה גדולה, כדי שנוכל להחזיק את עצמנו כל הזמן לפחות במידה מסוימת לכיוון למטרה.

מתוך שיעור בשפה הרוסית: 10.12.17