מיובל ליובל

מניה (למנות, לספור) חדשה על מכירת אדמה מתחילה לאחר שנת היובל. אני יכול למכור אותה למישהו לעשר שנים, אחר כך לעוד מישהו נניח לעשרים שנה, ואחר כך עוד ועוד, עד שמגיעה שנת היובל ואז האדמה חוזרת אליי.

יותר אני לא יכול למכור אותה, מפני שהאדמה הזאת לא צריכה להיות בבעלותו של מישהו יותר, עד שנת היובל. לאדם מופיעה ההרגשה שהוא נוכרי, גֵר בארץ הזאת, שהארץ היא לא שלו, אלא של הבורא והיא ניתנה לו להשכרה. כי ארץ מסמלת את הרצון שלנו.

שאלה: מה זה אומר בהבנה הפנימית? איך אני יכול למכור את הרצון שלי?

תשובתי: אתה יכול לעשות איתו מה שתרצה, כדי לקבל ממנו "יבול" נכון. אבל תדע שבסופו של דבר אתה צריך להחזיר את הרצון המתוקן לבורא בצורה של השפעה. יובל מסמל התאמה מלאה לבורא. שנת היובל משותפת וכללית עבור המדינה כולה. כולם יודעים עליה, לא תוכל לרמות כאן אף אחד, לא צריך להציג שום תעודות ומסמכים. כך תמיד התבצעה המנייה/הספירה הזאת על הקרקע: מיובל ליובל. ואחר כך הכול חוזר לקדמותו.

הערה: מורגשת בזה עמקות רבה, אבל הכול מאוד לא פשוט. לנו, הקיימים במימד הזה, קשה להבין משהו.

תשובתי: אם אתה קשור לבורא, לכוח הכללי של הטבע, ואתה יודע שאתה פועל תחתיו, אז אין שום דבר מורכב ומסובך.

היום אנחנו מתחילים להרגיש בצורה חדה, שאנחנו נמצאים תחת כיפת הטבע, ואין לנו שום בחירה. איננו שולטים בדבר וכל המחשבות התמימות שלנו על כך שאנחנו כביכול בעלי הבית של הטבע ויכולים לקחת ממנו הכול בכוח, מתפוגגות ונעלמות בהדרגה. אנחנו כמו ילדים קטנים, מתחילים להבין שנשארנו לבד ללא אימא ואבא, נעזבנו בארגז חול ענקי ולא יודעים מה לעשות הלאה, עד כדי כך השחתנו אותו, שאי אפשר לשחק בו. כל משחקי הילדים הסתיימו, הגיע הזמן להתבגר.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 13.8.2014 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/m85OD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest