מטרה רחוקה, קרובה

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 5.

בכנס המיועד בסנט פיטרסבורג כל מדינה צריכה להראות ולהדגים מה היא השיגה בהתקרבות ההדדית בתוכה, בין הקבוצות שלה וחבריה.

זה נחוץ כדי לעורר ולתת השראה זה לזה, להראות דוגמה זה לזה, להתייעץ זה עם זה, לחלוק באפשרויות ובהישגים ולדחוף זה את זה לאיחוד פנימי עוד יותר גדול בכל מדינה, בכל אזור. יכול להיות שאנחנו אפילו נתחיל באיזה איחוד משותף בינינו, למרות שזה עדיין לא נראה בבירור מלפנים. יכול להיות, בעוד שנה או אולי שנתיים.

בינתיים אנחנו לא מרגישים צורך באיחוד. ואם אין בזה צורך דחוף, אז אי אפשר לעשות שום דבר. כאשר אתם פחות או יותר תמצו את האפשרויות האזוריות שלכם, פתאום תופיע אצלכם ההרגשה: "עבור אותו הפאזל שאני מרכיב, אני זקוק לקבוצת אירופה, אבל היא איננה! איפה היא?! אני לא יכול בלעדיה".

כאשר אתם תרגישו שאתם זקוקים לה, אז תתחילו ללחוץ עליהם והם ירגישו את זה מכם. היום בינתיים כל הפעולות ממומשות באופן מלאכותי. האירופאים לא מגיעים לכנס האירופאי מפני שהם לא מרגישים בכך נחיצות.

הגילוי של הבורא דרך האיחוד צריך להיות עבור כולם מטרה רחוקה קרובה קבועה. אתם לא יכולים להציב לפניכם מטרות אחרות. אתם תתבלבלו! כי לניסיונות ולמאמצים שלכם לא יהיה פתרון ממשי.

מתוך שיעור מס' 5 בכנס בסוצ'י, 14.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בסיס לחיבור משותף
חיבור בין הקבוצות הוא התיקון של העולם
כנס במו ידינו