קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אם אנחנו יוצאים לקהל הרחב מבלי שדאגנו לחיבור הפנימי שלנו, אז בשביל מה אנחנו יוצאים? אנחנו הרי לא מתכוונים לחנך אותם, לערוך מסע פרסום לאורח חיים בריא או להטיף מוסר. יש הרבה ארגונים ועמותות אחרות שיש להם הרבה אמצעים, משאבים גדולים, מנהיגים כישרוניים, ואנחנו לא יכולים להתחרות בהם, אם לא נצטייד מראש בכוח הרוחני של האיחוד שלנו. לכן אנחנו צריכים להבין בצורה ברורה עם מה אנחנו הולכים קדימה – מהי המטרה שלנו ומה הם האמצעים להשגתה.
המטרה שלנו, זה גילוי הבורא בעולם, והאמצעי לכך, זה המאור המחזיר למוטב. זוהי הייחודיות שלנו, חוץ מזה אין לנו כלום, ואנחנו גם לא צריכים חוץ מזה כלום! צריכים מאוד להיזהר, כדי לא לערבב ולהוסיף לכאן איזה שהם כלים אחרים.
לכן הכוח שאיתו אנחנו נלחמים, זה הערבות ההדדית, שמביא אותנו לאמונה, כלומר להשפעה. בדרך כזאת אנחנו משיגים הכול, הבורא יילחם ולא אנחנו בעצמנו. אנחנו רק צריכים כל הזמן להתאים את עצמנו, לפתוח לו את הדרך. זה נקרא מלחמת ה', עבודת ה'.
אנחנו כל הזמן צריכים להזכיר את זה לעצמנו, כל הזמן לפרמט את עצמנו מחדש, בכך שמתאימים את עצמו עוד קצת ועוד קצת. המנהרה שבה אנחנו עוברים נעשית יותר ויותר צרה, ואנחנו צריכים בצורה יותר ויותר מדויקת להתאים את עצמנו לפורמט שלה, לצורה שלה, וכך להתקדם בהדרגה. לכן מה שהיה אתמול, כבר עבר, והיום נדרש יותר ומחר יידרש עוד יותר. צריך בצורה יותר ויותר מדויקת להתאים את עצמנו להוראות של המקורות ושל המורה, ולהשתדל לא לשכוח ולהבין מה היא בדיוק המטרה.
כי לפעמים אנחנו שוכחים על זה ומתבלבלים. ה"כלים" כל הזמן מתחדשים ושוב מפילים אותנו לעולם הזה. מתגלים "כלים שבורים" ומורידים אותנו חזרה, מחייבים להתחשב בכל מיני גורמים חיצוניים ומסיטים אותנו מהמטרה. לכן הקבוצה צריכה להחזיק ולתמוך בכל אחד, לחזק ולדרוש.
אם בינינו פועלים תנאים של ערבות הדדית, כאשר כל אחד דואג לאחרים, ערב להם, שלא יחסר להם כלום ויהיו להם כל הדברים ההכרחיים, אז קבוצה כזאת נקראת "ישראל" (ישר- אל). ואז מגיע לה לקבל את התורה.
במידה שאנחנו שומרים על הערבות, על פני כל ההפרעות וכל מיני תוצאות מהשבירה שמתגלות כל רגע, ושהם נאלצים כל פעם לחזק את הערבות ולחדש אותה, אז במידה הזאת מאיר להם המאור המחזיר למוטב. ועל ידו אנחנו צריכים להפוך להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
ואת כל זה אנחנו צריכים להסביר לאנשים. פעם הרמב"ם כתב, שלנשים וילדים צריך לגלות סוד זה לאט לאט, כלומר לא לתת בבת אחת את כל ההסברים. אבל בעל הסולם כותב במאמר "הערבות", שהגיע הזמן לגלות לאנשים את המשמעות האמיתית של עבודת ה'. כי אנחנו כבר נמצאים בכזה מצב של משבר וייאוש, ואנשים כבר מרגישים את אפיסת הכוחות שלהם וחוסר האמצעים לשנות משהו בעולם. לכן אנחנו חייבים להגיד להם על העבודה בהשפעה הדדית בצורתה הנקייה ביותר. רק אם אנחנו נגיע למצב כזה, אז הכול יסתדר.
אפילו לא צריך להסתיר את זה, זה צריך להפוך ל"אני מאמין" שלנו, ליסוד שלנו. אנחנו סוברים, שהעולם חייב להגיע לצורה הזאת, וזהו! אלה ההשקפות והדעות שלנו שעליהן מדברת חכמת הקבלה. אם אנחנו מתחילים להעמיד פנים, אז בזה אנחנו מעוותים ומקלקלים את כל העבודה שלנו. כי במידה שאנחנו אומרים שקר כלפי חוץ, אז קודם אנחנו צריכים להתלבש בו פנימית. וזה לא כדאי לעשות.
מתוך שיעור על מאמר מס' ל"ח מספר "שמעתי", 01.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
קשר עם האור
עבודה ללא שום פשרות
לחיות ולא להתקיים
