מחשבה ורגש

שאלה: כיצד בבריאה, המחשבה קשורה לרגש?

תשובה: ה"מלכות" שמעלה את הבקשה שלה, את הנקודה השחורה של החיסרון, זאת ההרגשה. אבל ההרגשה הזאת אינה יכולה לקבל צביון, נפח כלשהו, צורה כלשהי, אם היא לא תתכלל עם "חכמה" ו"בינה". מתוך רצון גולמי, לא מעוצב, שני הכוחות הללו מיועדים לבנות צורה שנקראת "אדם", הדומה לבורא.

אחרי שהבקשה עולה ל"חכמה" ול"בינה", מתחילים לפעול עליה שני כוחות מנוגדים. כוח אחד אינו מסוגל לעצב את הכיוון, חייבים שני כוחות שפועלים מכיוונים שונים. כוח הקבלה וכוח ההשפעה בונים מהחומר הגולמי, מתוך החיסרון של התחתון, צורה הדומה ל"כתר".

כי גם "חכמה" וגם "בינה" יוצאות מתוך ה"כתר", לכן, ה"מלכות" עולה אליהן ומבקשת מהן: "תבנו אותי בדומה ל"כתר". כי אתן יוצאות מתוך ה"כתר" ומכירות אותו, אז בבקשה, תעשו אותי דומה לו". זהו כל המימוש שלנו.

"מלכות" אינה יודעת מהו "כתר", מפני שהוא נמצא למעלה. זהו "קוצו של יוד" שאנחנו משיגים. אבל "ממעשיך הכרנוך", כלומר, לפי מה שייבנה בנו, אנחנו נבין את הבורא, לכן זה נקרא מחשבה.

ובשביל זה לא צריך להיות "חכם גדול", להיפך, ככל ש"תתחכם" פחות ותהיה קרוב יותר למציאות הפנימית שלך, כן ייטב. החכמה הרוחנית אינה תלויה בשכל הגשמי. אף מקובל לא היה יותר חכם מאנשים רגילים ולא נולד איינשטיין, אלא היה בעל יכולות ממוצעות במסגרת העולם הזה.

הצורך ברוחניות לא מגיע כתוצאה מעודף שכלי מיוחד, ואפילו רגשי. זה משהו שבכלל לא קשור לתכונות הגשמיות. לכן, אין מה לדאוג, אם יש לך רצון המאלץ אותך לשבת וללמוד, אז זה מספיק. זה סימן שאתה מסוגל לפתח אותו ולא על ידי ידיעה ו"פלפולים" שונים. החכמה תבוא יותר מאוחר כתוצאה מההשגה הרוחנית. בהתחלה אתה תגלה את הרגש, ורק אחר כך על ידם אתה תחכים. זה עובד בצורה הפוכה יחסית לעולם הזה, שבו ככל שהשכל הקר יותר קרוב למחשב ואתה חושב כמו מכונה, כך אתה יכול לעשות חשבון יותר טוב, יותר חכם.

וברוחניות הכול הפוך, מפני שה"כלי" הרוחני מבוסס על הרגש, על הרצון להנות. כל החשבונות נעשים בתוך הרצון לקבל. אם אתה לא מפרק את הרצון הזה לחלקים ולא מתחיל לשחק עימו, אז לא יהיה לך חומר לעבודה. מתוך מה אתה תגיע להרגשה, להבנה ולהשגה?

מחשבה היא כוח ה"בינה", ו"בינה" כולה מבוססת על הרגש החזק, מפני שזאת דרגת "חכמה" שרצתה להדמות ל"כתר". זה דומה לאורח שגילה שהוא רוצה להיות כמו בעל הבית, אחרת לא יוכל להתקיים.

הבעיה היא לא להתקיים בעצמי, אלא להתקיים באורו של בעל הבית, אבל זה בלתי אפשרי אם אתה לא מחזיר לו לפחות מעט יחס טוב, כפי שהוא מתייחס אליך. אתה לא מסוגל לשלם לו כמו במסעדה, לפצות על הוצאותיו עבור הכיבוד בשבילך, עבור עלות המצרכים, הוצאות הדלק, העבודה, ובנוסף לכך עוד 20%. הוא מצפה ממך רגש שמתגלה בתוך המחשבה, בתוך ה"בינה". הכול מתממש בתוך "כלֵי ההרגשה".

לכן, כל ההתקדמות שלנו נובעת מתוך אכזבה, מתח, הרגשת מחסור כלכלי, שאנחנו מתרגמים לחיסרון רוחני.

מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר הזוהר", 14.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הכרת הבורא נקרא מחשבה
להשיג את חכמת הבריאה
שׂכל הבריאה הקשר הכללי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/baFIw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest