דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "מחר" זה אומר "אף פעם"

"מחר" זה אומר "אף פעם"

בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", ק': "כלומר, משום שאין שום דרך ומבוא לבריות, שיוכלו לזכות באור פני מלך חיים, אם לא היה נוהג עמהם מתחילה בהסתר פנים. באופן, שכל ההסתר, הוא רק בהכנה בעלמא, אל גילוי הפנים".

אתמול דיברתי עם אדם שיודע כמעט את כל מה שכתוב בספרים שלנו. הוא באמת השקיע בלימוד. השאלה שלו הייתה פשוטה: "מה התועלת מכך שלמדתי את כל זה?".

העניין הוא, שגילוי הבורא אינו תלוי בכמות הידע ובשנות הלימוד. הוא תלוי רק בעוצמת החיבור ההדדי בינינו. זאת כל הבעיה. הכלי הרוחני שלנו נקרא "ערבות" והוא תלוי רק במידה שבה נוכל להתחבר זה עם זה כדי שכל אחד יוכל לסמוך על האחר ולבטוח בו. זה יכול להיות אפילו "תינוק", כלומר אדם שהתחיל את הדרך רק לא מזמן. לוותק אין כל חשיבות.

אנחנו לומדים את החומר, "לועסים" אותו, אבל אל תחשבו שאם אתם מוסיפים לעצמכם כמות מסוימת של דפים, אתם יכולים לגלות את הבורא. אם אתם לא מסוגלים לזה עכשיו, גם לא תהיו מוכנים לזה אחר כך. אסור לדחות את הגאולה. בכל רגע אנחנו צריכים לצפות לביאת המשיח. והגילוי לא תלוי בשום דבר גשמי.

בעל הסולם כתב באגרת י"ג: "…אשר התחלף לכם היום למחר, ובמקום עכשיו תאמרו אח"כ. ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין הטעות והמעוות הזה, שהנושע מה', אינו נושע זולת בנצרך לישועה היום, ומי שיכול להמתין למחר ישיג שכלו לאחר שנותיו ח"ו.

וזה התהוה לכם מסבת התרשלות בבקשתי להתאמץ באהבת חברים, שהסברתי לכם בכל השבעים לשון, שדי בסגולה זו להשלים כל מחסורכם".

זה אומר שהאדם לא עשה את המוטל עליו ונשאר ריק. הוא יבין את הטעות הזאת רק בסוף חייו, כשכבר יהיה מאוחר…

ולכן אל תחשבו שאנחנו צריכים עוד קצת ללמוד, עוד קצת לעבוד על עצמנו. כל אדם, אפילו התלמיד החדש ביותר, חייב לראות את עצמו מוכן וראוי. הבורא בעצמו בונה לנו את המצב הנוכחי. זאת לא הגחמה שלי. עוד לפני שנה או שנתיים אני לא חשבתי על זה, אבל עכשיו, כשהתנאים החיצוניים התגלו, כשמחייבים אותנו למימוש, זה סימן שאנחנו מוכנים.

אפילו אם אני לא מבין ולא מרגיש את דברי המקובלים, זה לא מהווה מכשול. כאשר אדם מרגיש את עצמו אישית בריקנות, אז זו האמת וזה טוב. כי הכלי הרוחני שלנו בכלל לא נמצא בכל אחד מאיתנו, אלא רק בינינו. כל אחד ירגיש את העולם הרוחני מחוץ לו, בקשר ההדדי שלו עם האחרים.

אם עכשיו נעשה חשבון ונבדוק כמה עוד מאמצים והכנה חסרים לנו, הרי שלמעשה כל אחד חושב על החסרונות שלו, ובעצם עם עצמו לא יכולים להיות שום חשבונות. לא משנה מה נמצא בך – זה הרי לא שייך לרוחניות. זאת ה"בהמה" שלך. העולם הרוחני נמצא בינינו, במרחב של הקשר ההדדי שלנו. דווקא שם נמצא הכלי הרוחני שלי. למעשה, הוא מהווה את כל ההיקף של האין-סוף.

אתם יכולים לשאול: "אז מה עשינו עד עכשיו?". אנחנו עבדנו כדי להבין את זה, ולא יותר. ההבנה לוקחת שנים, וכל השאר זאת כבר עבודה מעשית, כשנשמת האדם תלמדנו. נאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה". "תכסה" זה אומר שהיא תשלים את הכול. ויותר אתה לא צריך שום דבר.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 22.02.2012

דיעות קודמות בנושא:
הריקנות בפנים היא העובר של הכלי הרוחני
סאת היגיעה שלי
עולמך תראה בחייך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qiQCM

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest