דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מחלקיקי יסוד עד לאדם

מחלקיקי יסוד עד לאדם

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ל"ה: "והנה, בחי"א של הרצון לקבל, הנקרא "דומם", שהיא תחילת גילוי של הרצון לקבל, בעוה"ז הגשמי. אין שם, אלא כח תנועה, כולל לכל מין הדומם. אבל בפרטים שלו, אינה ניכרת לעין, שום תנועה. כי הרצון לקבל, מוליד צרכים. והצרכים, מולידים תנועות, מספיקות, עד כדי להשיג את הצורך."

מכאן ברור לנו שהרצון הוא המניע להכל, אפילו ברמה של הדומם.

שאלה: האלקטרון נמצא בתנועה מתמדת. מה זה אומר על רצונו?

תשובתי: כל חלקיקי היסוד קיימים דווקא משום שהם נמצאים בתנועה ללא הפסק. אם באופן היפותטי הם היו מפסיקים לנוע, אז הם היו נעלמים. ההתחלה הייתה ב"מפץ הגדול", בניצוץ האנרגיה הרוחנית שנתן חיים לכל היקום שלנו. ממנו נובע הטבע הדומם, הצומח, החי והמדבר, והוא מספק תנועה בלתי פוסקת, בלתי מוגבלת שאנחנו רואים. הכול נובע מאותו הניצוץ שפרץ לתוך מישור העולם הזה, ברא את ה"מקום" וממלא אותו.

ביסוד של החומר לא קיים איבוד אנרגיה. התפשטותו היא לא היעלמותו, כי הניצוץ נשאר ופועל בכל. זאת הסיבה שאנחנו לא יכולים לעצור אף חלקיק יסוד.

שאלה: אז מה ההבדל בין תיקון של רצון פשוט לרצון מורכב?

תשובתי: רצון פשוט בלתי אפשרי לתקן. מפני שרצונות ברמות הדומם, הצומח והחי אינם מסוגלים להבין את החסרונות שלהם. הרצון הדומם שנמצא במצב סטטי אינו זקוק לכלום. אם נזיז אותו ממקומו למקום שבו הוא ירגיש חוסר נוחות, הוא יגיב, נניח שהאבן תתגלגל במדרון. אבל יחד עם זאת היא אינה פועלת, אלא הטבע מפעיל אותה.

דרגת הצומח מולידה פעולות עצמאיות שמטרתן לספק תנאים אופטימליים לצמיחה. הצמחים כבר עושים חשבון עצמי, אבל רק בכיוון אחד, כיצד ניתן להגיע לגובה מסוים ולממש את התוכנה הפנימית. אם התוכנה הזאת מתנגשת במשהו, אז צריך לעקוף את ההפרעה. לכן, הצמחים עוקפים את מה שמפריע להם לצמוח.

להבדיל מהם, נציגי דרגת החי אינם מסוגלים לממש את התוכנה הפנימית שלהם אם נשארים במקום. הם מתרבים באופן שונה, חיים ומתים בצורה שונה. כל אלה הם רצון לקבל גדול שבו נכללות שלושת הדרגות.

בהקשר לזה, לא ברור במה האדם שונה מדרגת החי אם הוא דואג רק לגופו ולחייו הרגילים. הרי גם בעלי החיים מספקים לעצמם קיום גופני, כולל הצורך בהמשכת הדור.

האדם נקרא "אדם" אם הוא רוצה להידמות לבורא. במקרה כזה לא תעזורנה לו "תנועות גופניות". מפני שדרגת האדם נמצאת מחוץ לגוף, כי היא שייכת לניצוץ הפנימי שלו שטמון מאז "המפץ הגדול". דרכו היא מקבלת את הקשר עם ה"כתר", עם המאציל, מתחברת ליסוד הבריאה ויוצאת לרמה ששם המקור של כל היקום שלנו, משם מתחילה העלייה.

וגופו נשאר במקום. הוא אינו שייך לזה. בסופו של דבר, האדם לא ירגיש שום שייכות אליו.

ובכן, האדם הוא דרגת הדבקות עם המאציל. הוא יוצא מתוכו הנוכחי ומגיע לדרגה יותר גבוהה. וזאת הייחודיות שלו כי הוא מסוגל "לעזוב" את עצמו ולעלות למעלה.

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר הזוהר", 21.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אשרת כניסה לעולם הנצחי מעולם בן מוות
מהו המקור של האנרגיה?
התעלומה הלא פתורה של החיים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WEDkn

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest