דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מחוסר ידיעה מוחלט, למציאות אחרת

מחוסר ידיעה מוחלט, למציאות אחרת

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מקדים מס' 2.

בהתבסס על הידע של שבירת הרצון הכללי ומתוך שיטת תיקונו העקבי, אנחנו בונים את כל העבודה שלנו בקבוצה, בכנסים, בעשיריות, ועוד. הכול בנוי על לימוד החומר: איך הוא מתפרק בזמן השבירה ובאיזה אופן הוא מתחבר תחת השפעת כוח האור.

בזה שמקבלים הכוונה ועצות של מקובלים שנכתבו בצורה פסיכולוגית הקרובה אלינו, אנחנו לומדים כיצד להתנהג, באיזה אופן להתחבר בקבוצה, לתמוך בחברים, להשיג מצבים שבהם אנחנו מתחייבים זה כלפי זה לתמוך בברית שלנו.

הקיום של הברית הזאת, הכוונה המדויקת להימצא בה, נקראת "ערבות", כאשר כל אחד מאיתנו מוכן להיות ערב עבור החבר.

דווקא דרך העבודה הזאת אנחנו מתחילים לראות שאנחנו לא יכולים לתקן את עצמנו. לפנינו עולם ענק, אבל מסתבר, שהוא רק נראה לנו כענק, מפני שהוא מפוזר, מורחב על ידי האגו שלנו. וברגע שאנחנו מתחילים להרכיב אותו, אנחנו רואים שזו מסה אחת יחידה, כוח אחד יחיד.

אנחנו מתחילים להבין שהעולם הוא לא כמו שאנחנו מתארים אותו לעצמנו. כל מה שאנחנו רואים סביבנו, זו השתקפות של התכונות הפנימיות שלנו. ואף על פי שנדמה לנו שזה לגמרי לא מציאותי ואפילו דמיוני, אבל כל בני האדם, הבניינים, היקום, כל מה שיש בבריאה, מהווה השתקפות של התכונות הפנימיות שלי: דומם, צומח, חי ומדבר.

ארבע הדרגות של התכונות הפנימיות שלי (דומם, צומח, חי ומדבר), זה ארבע דרגות שונות של עביות (עובי הרצון). הרצונות מספר אחד, שתיים, שלוש, ארבע עובדים בתוכי בכזאת צורה, שאני מתאר אותם בצורה של תמונות תואמות.

אבל כאשר האדם עובד לא רק עם הכוח המפריד, אלא גם עם הכוח המחבר והמאחד, הוא מיד מתחיל להבין שזה באמת כך. שבעצם העולם שלנו זה יקום אשלייתי (שלזה כבר נוטים להסכים פיזיקאים רבים), שזה המון יקומים שמוכנסים זה בתוך זה וכל הבריאה מהווה רק איזו הולוגרמה, מטריצה. מה שחכמת הקבלה כתבה לפני 3000-4000 שנה, מה שאדם הראשון ראה עוד לפני 5700 שנה, היום סוף כל סוף הפיזיקאים מדברים על זה.

לכן אנחנו צריכים כמה שיותר מהר להגיע למדרגה הרוחנית הראשונה שלנו, ואז לא יהיו לנו בעיות, אנחנו נתחיל להבין כיצד הכול מסודר. העיקר, זו המדרגה הראשונה ביותר שבאמת מהווה את המדרגה הכי לא פשוטה. ואחריה כבר נוצרים אצלנו הרגלים, תופיע ההבנה של מה שמתרחש.

אבל עכשיו, מחוסר ידיעה מוחלט, אנחנו צריכים להיכנס למציאות אחרת. לכן המקובלים מסכמים הכול בפעולות פשוטות. הם לא מדברים על חומרים גבוהים, כי על זה אין עוד למי לומר. הם לא מדברים על איזה שהן פעולות חכמות בכוונות פנימיות, בבירורים בתוכנו, מפני שאנחנו עדיין לא מרגישים את זה.

כל אחד מאיתנו לא מרגיש שהוא כולל בתוכו את כל העולמות, שהאדם הוא כמו עולם אין סוף. כאשר האדם משיג את עולם אין סוף, הוא משיג את כולו. בסופו של דבר יוצאת מערכת רבגונית של עולמות, כאשר כולנו וכל אחד מאיתנו, המהווה את כל המערכת, נכללים זה בתוך זה.

לכן המקובלים לא מדברים על זה, מפני שכל זה מאוד מבלבל ולא נותן שום דבר. הם פשוט מייעצים לנו מה לעשות, ומתוך זה נובעים כל אותם החוקים וכללי ההתנהגות בקבוצה שאותם אנחנו לומדים, כדי לאסוף, להרכיב את הקבוצה. זה הדבר העיקרי.

מתוך שיעור מקדים מס' 2 לכנס בסנט פטרבורג, 18.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
התקופה הסמויה של ההתבגרות הרוחנית
לחבר את המעגל הרוחני הראשון
מציירים את התמונה הרוחנית הכוללת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/24CXb

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest