מזל של חתולים

שאלה: מה זה מ"ט (49) שערי טומאה, אותם עוברים לפני יציאה ממצרים?

תשובתי: אנחנו מנסים לצאת מהאגו שלנו לקראת אהבת הזולת ואיננו מסוגלים. שוב מנסים, ושוב ללא הצלחה. כך אנחנו מנסים שוב ושוב, עד שבעצם אנחנו מגלים שכולנו נמצאים במצב שאיננו רוצים לצאת ממצרים. אין לנו שום אפשרות ושום כוח. אנחנו לא מסוגלים לצאת. מצב אנוּש לגמרי.

האגו שלנו, כמו שעכשיו הוא מושך אותנו לכל מיני שטויות, בהן אנחנו מנסים למלא את החיים שלנו. אז במה שונים החיים שלנו מחיים של חתול, חוץ מהעובדה שהחתול מרגיש עם עצמו טוב? אתמול היה מזג אוויר בהיר, הוא שכב והתחמם בשמש. יש משהו לאכול, אז החתול אכל וישן, ושום דבר לא מדאיג אותו יותר.

ואילו האדם צריך לקבל פי אלף מהחתול כדי להרגיש את עצמו מסופק. אז מי יותר שמח ומאושר: האדם או החתול? ככל הנראה שהחתול מאושר יותר. הוא כל הזמן שוכב בשמש, הוא יודע שבעל הבית תמיד יאכיל אותו והוא עצמו לא דואג לכלום.

החתול מסתכל בזלזול, איך בעל הבית כל הזמן מתרוצץ, רץ לעבודה, עושה עוד אלף דברים. הוא לא מבין בשביל מה אנשים בנו לעצמם כאלה חיים חסרי מנוחה, בשביל מה הם מתרוצצים כל כך, כל יום הם מסתובבים באותו מעגל: שמים את הילדים בגן, רצים לעבודה, לחנות, הביתה, מכינים אוכל, אוכלים והולכים לישון, כדי להתחיל בבוקר הכול מהתחלה. האם שווה להסתובב כך כל השנה, כדי לצאת פעם אחת בשנה לחופשה לשבעה ימים?

ואילו החתול שוכב כל היום, מלקק את עצמו וטוב לו. אז מי מאיתנו יותר שמח ויותר מאושר, מי יותר שלם? ודאי שחתול, ואילו האדם הוא היצור הכי מסכן, כמו שנאמר על עשיו: "ידו בכל ויד כל בו".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 8.4.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/e257P

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest