מושכות ורסן

שאלה: האם האדם בונה קשר רוחני קבוע עם הבורא בכך שהוא פותר נכון את הבעיות הגשמיות וקושר אותן עימו?

תשובתי: בוודאי. ואז הוא מחפש איפה אפשר לראות משהו שלילי נוסף, מפני שאחרת הוא לא יכול ליצור קשר עם הבורא. לפעמים אנחנו נמצאים במצב ביניים, לא טוב ולא רע לנו. מעין ריקנות, אין צורך בדבר, מאומה לא חשוב. זו הרגשה נוראית, עדיף שיתרחש משהו.

שאלה: האם זה נורמלי לבקש מהבורא: "קדימה, תוריד עליי בעיות…"?

תשובתי: לא, זה לא נורמלי. לשם כך ניתנה קבוצה שבה אפשר לעורר את הצרכים של החברים ולעבוד למענם. אני זוכר מצב שבו כבר אין רצון לכלום, רק לעצום את העיניים ולהיעלם, למות. אבל זה לא יקרה.

הערה: לעצום את העיניים זו לא בעיה.

תגובתי: זו בעיה. כאשר אדם מסכים עם זה שעדיף לעצום את העיניים ובזה לסיים את כל החשבונות, הוא כבר מתפתח אחרת. בני אדם רבים בעולם נמצאים במצב כזה.

שאלה: מה לעשות אם לאחר שהאדם קיבל כמה מכות, הוא מפחד מהבורא? האם זהו מצב נורמלי, כך זה צריך להיות?

תשובתי: כן, זה טוב. רק שזה לא נקרא פחד אלא "יראה".

שאלה: אבל אני לא מדבר על יראה ממישהו גדול, אלא על פחד ממשהו חזק יותר. האם זו תופעה נורמלית?

תשובתי: למה לא? עדיף כך מאשר להיפך. הפחד מחזיק אותך, אתה כבר מתייחס אליו ברגישות כלשהי: כך או אחרת, לעשות או לא לעשות. בכל זאת הפחד הכרחי, כמו אצל ילד ביחס להוריו, אם הוא לא יפחד מדבר הוא פשוט יזיק לעצמו ולא יגדל בצורה נכונה. האדם הוא אגואיסט! לכן יש לו צורך בו-זמנית גם במושכות וגם ברסן.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 14.10.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fycwW

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest