מורה ותלמידים

שאלה: במה אתה, כמקובל, מתאים את עצמך לתלמידים ולקבוצה? כיצד אתה נכלל איתם באופן הדדי, מבטל את עצמך?

תשובתי: ואיך אנחנו מתאימים את עצמנו לילדים, לתינוקות שרק נולדו, כאשר הם גדלים ונעשים יותר ויותר בוגרים? הם לא מתאימים את עצמם אלינו, אנחנו אלה שכל הזמן מתאימים את עצמנו אליהם. אומרים, שילד קטן הוא ראש המשפחה, מפני שהמשפחה קיימת למענו.
בשביל מה יש צורך בקבוצה: כדי לשרת אותי או כדי שאני אשרת אותם? אני הרי צריך להרים ולהעלות את התלמידים עד לדרגה הבאה.
שאלה: כמורה, אתה רואה בבירור, אם הקבוצה, התלמידים תופסים אותך בצורה נכונה?
תשובתי: אני מחזיק את התלמידים בתוכי, כמו תרנגולת "הדוגרת על הביצים". אני ממלא אותם, מפקח עליהם, כל הזמן מחזיק אותם "קצר", מעורר ומזמין על עצמי תגובות מסוימות, השפעות מסוימות, עוקב אחרי התגובות שלהם ובהתאם לכך משנה את עצמי ולא אותם. בחכמת הקבלה המורה צריך להתאים את עצמו לתלמיד יותר, מאשר התלמיד צריך להתאים את עצמו למורה.
שאלה: כאשר אתה מחזיק את התלמידים בתוכך, אתה מחזיק איתם את הקשר דרך הבורא או שהם בתוך הפרצוף הרוחני שלך, כמו עובר ברחם אימו?
תשובתי: זה נקרא בתוך הבורא, מפני שהמערכת, שנקראת "רחם", שבתוכה אני נושא את התלמידים שלי, זהו הבורא שבתוכי. רק בתוכו נולדות הנשמות הבאות.
מתוך שיעור וירטואלי, 1.04.2018