מורה בחכמת הקבלה

"הדרך המוצלחת ביותר למשתוקק ללמוד את החכמה, הוא לחפש חכם מקובל אמיתי, ולציית לו ככל אשר ישים עליו, עד שיזכה להבין את החכמה מדעתו, דהיינו הבחינה הראשונה, ואחר כך יזכה למסירתה בעל-פה." (בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה").

שאלה: האם זה היה היחס שלך למורה? מה זה מורה עבורך?

תשובתי: הגעתי לחכמת הקבלה מתוך המדע ולכן התייחסתי למורה כאל אדם המקנה ידע. ברגע שבו הרגשתי שאני יכול לקבל משהו ממישהו אחר, הייתי מגיע לאותו אדם, אחר כך לאדם אחר, ויכול להיות גם לכמה ביחד. העיקר לאסוף מכולם מכלול של ידע, הבנה, יחסים ולדעת ליישם אותם בצורה נכונה בתוכי. ליצור את עצמי, מתוך מה שאני אוסף מהם, משלב בתוכי ומעלה.

במדע הכול פועל בצורה כזאת שאדם "עובר ידיים" רבות לפני שהופך להיות מדען בעצמו, והתברר, שבחכמת הקבלה זה אחרת.

תחילה הגעתי למורה אחד, אבל כעבור זמן מה עזבתי אותו. אפילו לא הבנתי למה אינני יכול עוד ללמוד אצלו, לא יכול לחייב את עצמי ללכת אליו. אחר כך למורה אחר, גם שם קרה אותו הדבר, עם השלישי, אותו הדבר. כך זה נמשך עד שמצאתי את רב"ש.

החל מהשיעור הראשון הבנתי שיש בינינו מגע. זה היה שילוב מפליא שלא קורה במדע רגיל. מפני שהמגע נוצר לא מזה שנעים לי בחברתו של המורה או לא, אלא מפני שהוא הראה, שיש בו מה שאתה באמת רוצה, בזה הוא לגמרי "קנה" אותי.

מיד אבד לי הרצון לחפש מישהו אחר. הבנתי, שאני צריך להיות כאן וכל הזמן להתעמק ולהתעמק בתוכו, לשתות מהבאר הזאת עד שאדלה מתוכו את כל מה שיש. זה היה רושם חזק מאוד. הספיקו לי עשר דקות במחיצתו כדי להבין, כאן המעגן שלי.

שאלה: היכן מתרחש "הקליק" הזה?

תשובתי: בתוך הרצון של האדם. הוא מבין שהרצון הפנימי ביותר שלו הוא לגילוי מטרת הבריאה, מטרת החיים, מענה לשאלות: "למה אני חי?", "מאיפה אני בא?", "מי אני?", ובו זמנית גם שאלות גלובליות: "בשביל מה קיים העולם?", הכול קשור ומוסבר במקום אחד.זקן

שאלה: לשם כך היית צריך להתייסר?

תשובתי: כן. ללא הרגשה עמוקה, מרה של חוסר וודאות, אי הבנה של הקיום, הטבע שלו, המטרה שלו, האפסיות שלו שמתגלה כל הזמן, אני כמובן, לא הייתי יכול להבין, שלפניי נמצא כזה מקור.

תחילה המקור הזה התייצב מולי בדמות של זקן חולני בן 65 הילל עם עיניים דומעות ופנים חיוורות. אבל כאשר הוא היה מתיישב ומתחיל להסביר הרגשתי שזה לוחם, זה כוח עצום שבידיו נמצא מגן וחרב!

שאלה: אתה זוכר מה למדת איתו בעשר הדקות הראשונות?

תשובתי: "פתיחה לחכמת הקבלה". הוא התחיל ממנה ללא שום הקדמות.

שאלה: כלומר הקליק שעליו דיברת, התרחש עוד לפני שהגעת לרב"ש?

תשובתי: כן. אבל הילל היה התלמיד שלו. הוא הגיע לרב"ש בהיותו בחור בן 20.

שאלה: מתי התחלת ללמוד אצל רב"ש?

תשובתי: חצי שנה אחרי שלמדתי אצל הילל.

שאלה: אלו הרגשות היו לך? האם הן זהות לאלה שהרגשת עם הילל?

תשובתי: לא. רב"ש היה מאוד סגור, נסתר. כמעט ולא הסביר שום דבר. הוא היה אומר: "אתה צריך להבין את זה בעצמך". כמה פעמים היה לי דחף חזק מאוד לשמוע מה אומר הילל, אבל הבנתי בכל זאת שזו לא אותה דרך, למרות שהיה פיתוי גדול לקבל תשובות מוכנות ונכונות על השאלות העמוקות ביותר. אבל אז איפה ההשגות שלך? התשובות האלה אינן בונות אותך כחוקר, הן רק ממלאות אותך.

אם לומדים את חכמת הקבלה כפי שלימד הילל, אז זה פשוט לימוד מדע על הבריאה, על שיתוף פעולה הדדי בין כל האלמנטים שלה, אך אינך מפתח בתוכך משיכה, השתוקקות, רצון, ריקנות להשגת הבורא.

מתוך שיעור וירטואלי, 1.10.2017