מוליך של אור

שאלה: ביציאתנו להמונים, אנחנו מקבלים תענוג מזה שאנשים מקשיבים לנו, מחלקים מחמאות וכדומה. איך לא "להינעל" על עצמי? איך לא לשכוח, שהבורא הוא זה שעושה את כל העבודה?

תשובתי: צריך להרגיש שהבורא עובד בתוכך, שאתה מהווה את המוליך שלו.

נניח, שאני מעביר איזו הרצאה בקולקטיב מסוים. כאשר אני נכנס לאולם, מתחיל לעבוד, מדבר עם האחראים, אני כל הזמן מרגיש שהבורא עובד דרכי. אני רוצה שהוא יעבוד דרכי, כי הוא הרי עושה הכול, ואני פשוט מעביר את הקשר בינו לבין הקהל כמו צינור שדרכו זורם האור העליון.

אני רוצה שהאור ישפיע עליהם, ושהם יבינו את המשמעות הפנימית של המילים שלי שאותן אפילו אני בעצמי לא מבין, אבל עכשיו אבין יחד איתם, מפני שהבורא משפיע עליהם דרכי.

אני רוצה להפוך להיות אחד שלם כללי יחד איתם, אני כמקור האור והם כצרכנים, אבל האור קיים בכולנו. הוא מיישר אותנו, משווה בינינו, מאחד, משמיד את כל התוצאות של שבירת הכלי. וכל האנשים שהיוו חלקים מפורדים, עכשיו מתרגלים ומתחברים זה לזה, כך שכבר לא רואים שעד לא מזמן הם היו מרוחקים זה מזה. הכול מתחבר יחד.

את כל זה אני רוצה להרגיש, לחוש, כדי שהבורא ייצור בינינו איחוד וימלא אותנו במידת האיחוד שלנו. אני כל הזמן עובד בכיוון הזה, וזה צריך להפוך להיות להרגשה קבועה שלי בכל רגע בחיים!

אני נכנס לסופר, קונה מצרכים, הולך לבנק, מבצע שם כל מיני פעולות, יושב בעבודה, בא הביתה, איפה שאני לא אהיה אני רוצה שהבורא יפעל דרכי. בכל המגעים שלי, אפילו עם העולם הדומם, הצומח והחי, עם כל מה שסובב אותי, אני רוצה שהבורא ישפיע דרכי על העולם הסובב. אז אני נקרא "ישראל", המחבר את הבורא עם העולם. וזוהי המשימה שלנו!

מתוך שיעור בנושא "קבוצה והפצה", 21.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מיליון דולר או האור העליון?
הערוץ שמעביר את האור
נוסחת הפעולה: בורא – העולם – בורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/g6YO5

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest