דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מה שולט בליבי (למתקדמים)

מה שולט בליבי (למתקדמים)

 שאלה: יש פעמים שחושבים שכל הקבלה הזאת היא שטות פרימיטיבית ושאני סתם מבזבז את הזמן שלי על שטויות, איך זה יכול להיות שמקריאה של כמה ספרים ומהתכללות בקבוצה יצא בכלל משהו, ועוד בנוסף לזה גם משהו שאין לי מושג מה הוא (השפעה). ויש פעמים שבהם אני מבין את מה שאני קורא, אני פשוט יודע ידיעה פנימית שזאת הדרך הנכונה ואני "מרגיש" שכולנו מחוברים וזורם בתוכנו, בינינו, אלוקים.

השאלה שלי היא האם בזמנים שבהם אני חושב שהכול שטויות זה מועיל לשקר לעצמי ולכולם, ולקרוא ולהגיד מהפה לחוץ דברים שאני לא מאמין בהם באותו הרגע או לבקש מ"אלוקים", מישהו שאני לא יודע מיהו ולא חושב שהוא קיים, שישנה לי את הקבלה לעצמי להשפעה לכולם, מבלי לרצות את זה בכלל ומבלי להבין מה זה? האם השקר הוא דרך העבודה הנכונה במקרה הזה? המקור של כל התפילות הוא מתוך השקר?

תשובה: אנו נמצאים בטבע אגואיסטי שסובב אותנו, חודר ושולט בנו, ואין טבע אחר. אפילו אם אני כותב עליו, אני כותב מתוכו ולא מחוץ לו באובייקטיביות. אינני יכול להבין מה זה "מחוץ לו". אלא שבאדם, בשונה מבעלי חיים, מתרקמת בהדרגה היכולת להבין שהוא אגואיסט.

מדוע? כי דווקא באגואיזם שהתפתח עד מידתו המלאה, ב"לב", מתחילה להתגלות מרחוק ולגדול "נקודה שבלב". במידת גודלה האדם כבר מבין שהוא אגואיסט. דווקא כלפי הנקודה הזו, הוא יכול להרגיש את זה.

באותה המידה, הוא נכנס לדיכאון, מחפש נחמה בכל מיני שיטות ודתות. אולם הן כולן מסבירות רק איך לדכא את הנקודה שבלב ולספק את האגואיזם – להקטין, לבלבל ולהרגיע אותו. פסיכולוגיה בלבד.

לאחר שהנקודה הזו מתפתחת ומגיעה לעוצמה מסוימת של הארה (תהליך שאינו תלוי בנו), היא מביאה את האדם לחכמת הקבלה. כאן הוא מקבל אפשרות לפתח בעצמו את הנקודה שבלב, דרך ספרים, מורה וקבוצה, ע"י השפעת האור העליון. אבל כל זה עדיין בצורה בלתי מודעת.

לאחר כמה שנים האדם מתחיל להבין שצריך להעלות את הנקודה שבלב מעל הלב, מעל עצמו, להנהיג את עצמו מתוך הנקודה הזו. הוא מתחיל תקופה שבה הוא משקר לעצמו. כמו ילד, משחק בטוב, כאילו שהוא כבר נמצא בנקודה (בתכונת "לשמה", אהבה) ולא באגו שלו (לב). התקופה הזו נקראת זמן ההכנה להשגת "לשמה". האדם מתפלל להשגת "לשמה", אמנם שלא רוצה זאת בעצמו. ויוצא שתפילתו שקרית!

אולם איך ניתן עוד לעבור מתכונה אחת לתכונה הבאה, אם לא כך? הרי האדם כלול משתי התכונות הללו – לב ונקודה שבלב – אהבה עצמית (אגואיזם) ואהבת הזולת (השפעה). וכל עוד האגואיזם שולט על הנקודה שבלב, אדם שרוצה לגרום לנקודה שבלב לשלוט על האגואיזם של הלב, זקוק לשקר המודע הזה.

ממליץ לך לעיין היטב במאמרי "שמעתי".

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fR5GK

4 comments

  1. בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

    ספיר מהקבוצה הוירטואלית גילתה לנו כי גימטריה "שמעתי" עולה "ואהבת לרעך כמוך".

  2. הטבע האמיתי הוא האויר שאתה נושם והשמש שמחממת ונותנת אור והעצים והצמחים שמהם אתה לוקח כל הזמן וטבע זה מהווה את בסיס הקיום שלך ואיך תקרא למה שאתה תופס טבע?

  3. רב יקר
    האם אני יכול להגיד שהנקודה ההתחלתית
    ההבדל העיקרי בין האדם המפותח לבהמה חסרת ההכרה
    הוא בעצם:
    הרגשת הבושה בלקבל ?!?
    האם הרגשת הבושה בלקבל = הרגשת הבורא ?!
    אם כך זה ממש גלוי לגמרי אין פה בכלל הסתר !!
    ואם כך עיקר העבודה להגדיל את הרגשת הבושה בלקבל ?!
    וככה בעצם לאט לאט משיגים את הטעם בלהשפיע ?!
    ציטוט מבעל הסולם
    מתוך מאמר מתן תורה:
    "ודבר זה טבעי הוא, כי הגם שמצד אחד הוא טועם תענוג גדול, ומוסיף והולך כפי שיעור ריבוי מתנותיו, הנה מצד שני קשה לו לסבול מבושה את ריבוי ההטבה הזו, שהעשיר הולך ומרבה עליו בכל פעם.
    כי חוק טבעי הוא בעולם, שהמקבל מרגיש כמין בושה ואי סבלנות בעת קבלת מתנת החנם מאת הנותן מחמת חסדיו ורחמיו עליו.
    ומכאן נמשך לנו חוק שני, שלא יצוייר בעולם מי שיוכל למלאות חפצי חברו במילואם כי סוף סוף לא יוכל ליתן לו את האופי והצורה של קנין עצמי, שרק עמה נשלמת כל ההרחבה מכל השלמות הרצויה."
    תודה.

  4. הקדמה לתלמוד עשר הספירות עם פירוש של הרב לייטמן אות כב

    אות כב

     

    אכן, אם נשים לב לדבריו ז"ל, המה מתבהרים לפנינו כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר [36], כי מה שכתב, "מוטב לו שיניח את ידו הימנו אחר שבחן מזלו בחכמת הנגלה [32]<!–[if gte mso 9]><![endif]–>", אין הכוונה על מזל של חריפות ובקיאות, אלא כמו שביארנו לעיל, בפירוש בראתי יצה"ר [יצר הרע] בראתי תורה תבלין [29]<!–[if gte mso 9]><![endif]–>, כלומר, שעמל ויגע בתורת הנגלה ועדיין היצה"ר [היצר הרע]  בתוקפו עומד ולא נמוח [30]<!–[if gte mso 9]><![endif]–> כלל, כי עדיין לא ניצל מהרהורי עבירה, כמ"ש רש"י [כמו שכתב רש"י] לעיל בביאור בראתי לו תורה תבלין [29]<!–[if gte mso 9]><![endif]–>, עש"ה [עיין שם היטב]. ולפיכך, מיעץ לו, שיניח את ידו הימנו ויעסוק בחכמת האמת, משום שקל יותר להמשיך המאור שבתורה בעסק ויגיעה בחכמת האמת, מביגיעה בתורת הנגלה [32]<!–[if gte mso 9]><![endif]–>. והטעם הוא פשוט מאד, כי חכמת תורת הנגלה לבושה בלבושים חיצונים גשמיים, דהיינו גניבה גזילה ונזיקין וכדומה, אשר משום זה קשה וכבד מאד לכל אדם, לכוין דעתו ולבו להשי"ת [להשם יתברך] בעת העסק, כדי להמשיך המאור שבתורה, ומכל שכן לאיש כזה, שהוא כבד וקשה בעיון התלמוד עצמו, ואיך יוכל לזכור עוד בשעת הלימוד בהשי"ת [בהשם יתברך], כי להיות העיון הוא בנושאים גשמיים הם ח"ו [חס ושלום] אינם יכולים לבא אצלו עם הכוונה להשי"ת [להשם יתברך] בבת אחת, ולכן מיעצו לעסוק בחכמת הקבלה, אשר חכמה זו לבושה כולה בשמותיו של הקב"ה [הקדוש ברוך הוא], ואז כמובן יוכל לכוין דעתו ולבו להשי"ת [להשם יתברך] בשעת לימוד בלי טורח, ואפילו הוא קשה העיון ביותר, כי העיון בנושאים של החכמה והשי"ת [והשם יתברך], הם אחד, וזה פשוט מאד.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest