דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / מה קיים ברוחניות? (למתקדמים)

מה קיים ברוחניות? (למתקדמים)

photo_rav_gh70_063.jpg

שאלתה של אביב: אם המציאות בחוץ אינה קיימת, אלא רק איך שאני תופסת אותה, ותפיסה זו מוטעית מעיקרה, אז האם מה שקיים ברוחניות זו הנקודה השחורה שלי ("הנקודה שבלב") והאור המחזיר למוטב? ואם כן, ההכרה הזו, היא בעצם הצעד הראשון ל"השוואת הצורה"?
תשובה: נכון מאוד!

שיחה על תפיסת המציאות

שאלה: מי שמתבונן בהתבוננות רגילה משפיע על מה שהוא מתבונן עליו. האם מסיבה זו השמיים מוסתרים מאדם לא מתוקן?
תשובה: אי אפשר להרגיש את הרוחניות, מהסיבה של חוסר השתוות הצורה.

המשך השאלה: האם יש השפעה הפוכה, השפעת האובייקט הנצפה על הצופה?
תשובה: כן, משום שמה שאני מתבונן עליו מובחן בתוכי, הוא משפיע עלי.
בהתחלה האדם משתנה כדי להרגיש משהו, ולאחר מכן כשמשלב את תכונותיו עם אותו ה"משהו", הוא מתחיל לחוש אותו. והדבר שאותו אני חש, מגלה את עצמו כאור בתוך הכלי, ומכריח אותי להמשיך להשתנות.
ב"פתיחה לחכמת הקבלה" אתה יכול ללמוד על ההשפעה ההדדית שבין כלי- מסך- אור, לפי אופן יצירת הפרצוף (זיווג דהכאה, התפשטות האור בתוכו, ביטוש, הסתלקות).

שאלתה של איילת גת: האם ניתן לומר שמה שמורגש, כביכול, מחוצה לי הוא בעצם מה שעשיתי עליו צמצום א'? התיקון הוא כאילו לבלוע את העולם ולהרגיש שהוא, זה בעצם אני, ואין שום הפרש בינינו? כאילו הבורא נתן לנו הזדמנות להתנתק מעצמנו, להתחיל מאפס ולחקור את עצמנו מהצד?
תשובה: יפה אמרת! לגלות בעצם, שכל הבריאה – היא ההתבוננות שלי עליה מהצד.

פוסטים קודמים בנושא: מציאות מדומה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/23RnP

One comment

  1. האין זה מה שעושים במדיטציה? מתרגלים את הקשב על מנת שנוכל להתבונן מהצד בצורה טובה יותר? הרי ללא תרגול הקשב, המחשבות והתגובות הרגשיות מכניסים אותנו למערבולות שאינן מאפשרות התבוננות אוביקטיבית…אני חושבת שתרגול קשב (מדיטציה שבה מתרגלים קשב למה שקורה ברגע ההווה, תרגול של התבוננות במה שיש) יכול להשתלב יפה עם לימוד קבלה.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest