מה מסתתר מאחורי הטקסטים של המקובלים?

לשֵם מה אנחנו קוראים את הטקסטים של המקובלים? האם זה לא מספיק פשוט לחשוב על כך, שאנחנו מתחברים ברשת קשר בינינו, רוצים ודורשים את זה מהכוח שמסתתר בתוך הרשת הזאת, אך צריך להתגלות, ואנחנו מחכים לגילויו בתוך הקשר שלנו? מתי הרשת הזאת תקבל צורה, הנקראת "בורא", "בוא וראה"?

בשביל מה לנו לקרוא? למה שלא נעסוק בכזאת מדיטציה, ללא קריאה? יש כאן כמה היבטים. קודם כל, במקרה כזה אנחנו לא מתחברים עם המקובלים שכבר נמצאים באותה הרשת שמקשרת את כל הנשמות, כמורים במערכת החינוך, ועוזרים לנו להתקרב אליהם, עובדים עלינו.

אנחנו עוד לא גילינו זאת, אך אחר כך נגלה, שכל הנשמות המתוקנות האלה שכבר עובדות בתוך הרשת הזאת, האבות הרוחניים שלנו, עוזרות לנו. רק דרכן אנחנו יכולים למשוך אלינו את האור העליון. קשה מאוד לגלות את האור ישירות מהרשת, ללא לימוד המקורות, דבר מעין זה קרה רק ליחידים, לנשמות הנבחרות שנשלחו למשׂימה מיוחדת. לכן אנחנו קוראים את ספריהם של המקובלים הגדולים.

בנוסף לכך, חייבים להבין היבט מיוחד של הטקסט הכתוב: מה מהווה הטקסט הזה בפני עצמו? מהן אותיות? מה הקשר שלנו עם השׂפה? כיצד הטקסט הכתוב הזה מוסתר? הרי בטקסט עצמו יש דרגות של פשט, רמז, דרוש וסוד, ומאחורי הטקסט, ארבע דרגות של המסכים המסתירים, עולמות אבי"ע (פשט – עולם אצילות, רמז – עולם בריאה, דרוש – עולם יצירה, סוד – עולם עשיה).

לכן אנחנו קוראים את הזוהר עם הכוונה בקשר בינינו לגלות את צורת הקשר שלנו, שנקראת "בורא". אם אנחנו משׂיגים בינינו קשר בדרגת "אל תעשה לחברך, מה ששׂנוּא עליך", אז מגלים את תכונת הבינה. ואחר כך, בהשיגנו קשר ב"ואהבת לרעך כמוך", אנחנו מגלים את תכונת החכמה.

אך הכל מתגלה בקשר בינינו, תחילה בלהשפיע על מנת להשפיע, ואחר כך בלקבל על מנת להשפיע, בדאגה ההדדית שלנו זה לזה בתוך הרשת הזאת. וצורות הקשר בינינו, זהו הכוח העליון, מפני שאין לו יותר במה להתלבש ואין לו היכן להתגלות לפנינו.

זה מסמל, שאם אני מתייחס לאחרים בטוב, אז אני גם מגלה את הבורא, את הכוח הטוב ששוֹרֵה בינינו.

חייבים להבין, שהטקסט, שאותו אנחנו קוראים, מגיע אלינו בשני התגלויות ואופנים. בגילוי ובהסתר. ולכן כל פעם אנחנו צריכים לבדוק: האם הוא לא מסתיר ממני את המצב שבו אני חייב להימצא, בקשר בינינו לגלות את צורת הקשר שלנו, את הבורא.

הטקסט חייב להיות ברקע של התמונה הזאת. הוא צריך להביא לי אור שמסתתר בפנים. כלומר תחילה צריכה להופיע לפני רשת קשר בינינו, ואחריה אותו הטקסט שמביא את האור לרשת הזאת ומחזיר אותה למוטב, מקנה לה צורת השפעה. אז הצורה הזאת הופכת להיות לדמות הבורא.

לכן, אותו הקשר בינינו בתוך המלכות, הנקרא דמות הבורא, מקבל בהדרגה את כל צורות הגילוי. וכל 125 המדרגות שאותן אנחנו צריכים לעבור, מתגלות רק במלכות. אנחנו לא מתעלים מעליה, אלא יחד איתה עולים עד לעולם אין סוף.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 17.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תוכיח שאתה רוצה להיות טוב!
על הידיים של המקובלים הגדולים
הזוהר הוא גשר צר המוביל לרוחניות