מה לפנינו?

לפנינו נמצא תהליך אחד בלתי פוסק, שחלק ממנו יהיו הכנסים האזוריים הגדולים. בתאריכים 10-12 במאי יהיה כנס בארה"ב (ניו ג'רזי), אחר כך ביוני יש כנס בקרסנוירסק, ביולי יש כנס בסנט פיטרסבורג, באוגוסט יהיה כנס באירופה, בספטמבר מתחילים החגים בישראל… בקיצור, יש לנו כל חודש כנס גדול באיזו מדינה.

כל הפגישות האלה, וכמו כן הלימוד והסדנאות שלנו, אני רואה את כל זה כתהליך בלתי פוסק ולא כאירועים בודדים, אלא דווקא כתהליך חלק, ללא הפסקות, שבתהליך הזה אנחנו "נלחצים" להגיע למעמד של "הר סיני". אנחנו חייבים לברר את כל השלבים האלה ולעבור אותם בפנים, ודאי שזה מלווה בהתפרצויות והתפוצצויות פנימיות, ויחד עם זה להחזיק את עצמנו בדרך ולא לרדת ממנה, כך שבסופה לגלות כלי רוחני חדש, חיים חדשים.

תבינו, אנחנו מדברים על כך שצריך מבחינה פנימית למות ולהיוולד. דווקא להיוולד מחדש בכל ההסתכלות שלנו על החיים ועל העולם, בכל הערכים שלנו, בכל החינוך, ההשכלה והתרבות, בהכל. צריכים להשתנות, לעבור לסיבוב לא מוכר, לשנות את עצמנו למימד שאותו אנחנו לא יכולים עכשיו לתאר לעצמנו.

לשם כך אנחנו צריכים כוח משותף חזק ותהליך התפתחותי בלתי פוסק. ומה שלא יקרה, אנחנו חייבים לחשוב רק על התיקון. יתגלו לנו "עשר מכות מצרים", לכן צריכים ללמוד ממשה מה לעשות במקרה כזה. התורה מכנה אותו "ענָו מכולם". זה אומר: סבל נוראי, ומעליו הודיה ושמחה. תראו איזה קושי העָם עשה לו במדבר…

ואת השלבים האלה אנחנו נעבור יחד.

מתוך שיעור על מאמר של רב"ש, "מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה", 02.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אל תיפול, אלא תעלה בקו האמצעי!
כנסים: קפיצה פוטנציאלית
הכנס אף פעם לא נגמר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZmBZH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest