מה יעזור לעיוורים?

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ה': "צריכים אנו להסתכל על סוף המעשה. ואז נוכל להבין הכל. ומשל בפי העולם, אל תראה דבר לשוטה באמצע מלאכתו."

אנחנו לא מכירים את עצמנו, לא מכירים את כל הבריאה וגם לא את התהליך שהיא צריכה לעבור. ובמיוחד אנחנו לא מכירים, לא מבינים ולא יכולים לדמיין לעצמנו את המטרה.

אז, האם במצב כזה אנחנו יכולים להסיק מסקנות כלשהן, להגיע להחלטות, לחוות דעה כלשהי על מי אנחנו ומה אנחנו, היכן אנחנו נמצאים ותחת סמכותו של מי פועלים? אנחנו לא מבינים כלום בכל מה שקורה.

לכן, הגישה צריכה להיות שונה. קודם כל, לא חשוב מה אני יודע ומה אני לא יודע, מה אני מבין או לא מבין בכללות הבריאה. בכל מקרה אני שקוע בחוסר הבנה וחוסר ידיעה. אבל, אם אני רוצה לשפוט בצורה שקולה ולהתקדם נכון, עליי לדעת בדיוק מה אני צריך לעשות. העיקרון הזה נקרא "ממעשיך הכרנוך".

כמו ילדים קטנים שמתפזרים להמון פעולות, גם אנחנו נעשה כך ונלמד מזה. העיקר הוא, מה עליי לעשות עכשיו כדי לגדול? את זה אני חייב לדעת, להבין שכל עוד השכל שלי לא גדל, אני לא יכול לתפוס את הבריאה.

לכן, אני לא מבין אותה עכשיו. כל עוד ההרגשה שלי אינה מתרחבת, אני לא מסוגל לכלול בתוכי את כל המציאות, לבנות בתוכי את המודל שלה כדי שאוכל להבינה. קודם כל, אני חייב לבצע פעולות מסוימות ולרכוש ניסיון. אנחנו מכירים כיצד זה עובד כאשר אני מתחיל לעבוד במקום חדש. אני עדיין לא מבין כלום, אבל מתחיל לטעום מעט פה ושם, עוד ועוד, עד שמבין את הקשר ואת המורכבות בין הדברים. כך בהדרגה אני מתחיל להרגיש אותם, כל מורכבותם הופכת לחלק ממני, לא משנה באילו דרגות הבריאה זה קורה. הן הופכות להיות חלק ממני, אני מתחיל להרגיש, להבין אותן, אני מתאר לעצמי את עקרונות פעולתן. כלומר, אני מתחיל להיות מורכב מאותם הדברים שעליהם אני לומד בצורה חיצונית. כך אדם "מתכנת" את עצמו כדוגמת הבריאה שאותה הוא חוקר.

כלומר, "אל תראה דבר לשוטה באמצע מלאכתו". כי הוא יסיק מזה מסקנות לא נכונות ויזיק לעצמו. לכן, ספר הזוהר היה נסתר זמן רב מהאנושות וגם המקובלים היו מסתירים את עצמם. והכול כדי לא להכשיל את האדם בדרך, "אל תשים מכשול בפני עיוור". קודם חייבים לספק לעיוור כלי עזר כמו מקל, כלב נחיה או מכשירים מודרניים שאפילו מאפשרים לו לקבל הרגשה ויזואלית. כך גם אנחנו מקבלים אמצעי התקדמות מיוחדים.

לכן, אנחנו לא יכולים לבוא בשום טענות בנוגע לחוסר הגילוי. האפשרות היחידה לבוא בטענות היא בנוגע לחוסר התיקון, והטענה הזאת צריכה להיות מופנית כלפי האדם עצמו. הבורא הביא אותו לקבוצה, "שם את ידו של האדם על הגורל הטוב ואמר: "קח לך"." וכל היתר תלוי באדם. אם הוא ירצה הוא ייקח, ואם לא ירצה – לא ייקח.

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר הזוהר", 29.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עצמאות בחיבור עם הבורא
אל תתנגד לשינויים
אל תשפוט על מה שעדיין לא הבשיל