מה יעורר אותי?

לפעמים ישנם כאלה מצבים, שהאדם לא רוצה כלום. שום דבר מסוים לא מושך אותו: לא דבקות החברים, לא הבנה של הטקסטים הקבליים, לא ההרגשה, לא הקשר עם משהו חשוב. הוא לא חושב על אותם היעדים הפנימיים, שצריך לממש במשך היום, בקבוצה, בעבודה. הוא כמו "מת". זה לא שהוא מרגיש את עצמו "מת", אלא בכלל לא מרגיש את עצמו, ישֵן.

במקרה כזה, מה האדם יכול לבקש? שני דברים:

  • להיות קצת יותר קרוב לקבוצה. אז, ה"זרמים" שעוברים דרך החברים יזרמו גם בו, בכך שינענעו ויעוררו אותו.
  • רצון בסיסי לשים את עצמו תחת האור, שישפיע עליו ויחיה.

לכן, אם אין לי דרישה מבוררת, שבאה מתוך חסרונות או התפעלויות, אז דרושים לי שני הגורמים האלה. אחד מהם פועל מצד ה"כלי", והאחר פועל מצד ה"אור".

קודם כל, אני רוצה להיות שייך לחברים, שדרכי יזרום כל מה שזורם דרכם. כאן העיקר, מה שנקרא, "להיות בעניינים הרוחניים". אני בא, מתיישב ומקשיב לֵמה שמתרחש, רק שמקשיב ברמה רוחנית, בכך שפותח את ה"פתחים" הרוחניים שלי לזרמים שזורמים בקבוצה.

ושנית, אני מאפשר לאור לפעול עליי, לעבור דרכי, בכך שממלא ומעורר אותי לחיים.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 23.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אל תפספס את הפתח לאור הצר שלך שבקיר
מהיכן לוקחים את הרצון להתרומם מהספה
כשמשתלטת השינה…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/vedwA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest