דף הבית / הכול על הקורונה / מה ינצח האגואיזם אנושי או האהבה?

מה ינצח האגואיזם אנושי או האהבה?

שאלה: יש מונח כזה "לאומנות חיסונית", משמעותו שמפתחים חיסון קודם כל רק לטובת עצמך. כשאין הסכמה כללית לייצור חיסון עבור כולם, הכול נשמר בסוד ולא פועל להחלמה מהירה של אנשים, אלא מתוך אינטרסים פוליטיים ואינטרסים לאומיים. זה בדיוק מה שקורה בעולם כרגע.

אם נחשוב רגע, מדוע אי אפשר לאסוף את המוחות האנושיים הגדולים ביותר, והעולם כולו יחשוב עליהם, כדי שיצליחו לייצר חיסון בהקדם האפשרי. נחשוב רק עליהם – ובמחשבות נעזור להם. נניח נסגור את כולם באוקספורד כדי שנחשוב רק עליהם, אז ברור שיימצא חיסון מהר יותר פי עשרות מונים מאשר כעת. מדוע איננו יכולים, אפילו ברגעים של סכנה כזו כמו שקיימת היום, להתכנס ולקבל החלטה כזו?

תשובתי: כולם רוצים לנצל את הרגע. המיליארדים, אלה שחותרים לקבל פרסי נובל, אלה ששואפים לקבל כבוד, כוח, מי יסכים לשיתוף פעולה כזה?

שאלה: אז הבריאות איננה השיקול. באופן עקרוני, חיסון יוצרים לא כדי לשמור על בריאות אנשים, אלא רק כדי לנפנף בזה מול כולם?

תשובתי: רק לצורך זה. למי אכפת מהבריאות?! איך אתה יכול לצפות למשהו אחר מאנשים אם הבורא הפך את עצמו וברא אותנו הפוכים אליו? אין כאן גבולות.

שאלה: אם כולם ירגישו סכנה שמחר זה יכול לקרות להם, ויקבלו החלטה לאסוף את כל המוחות, ומחר יהיה חיסון, האם אנשים היו מקבלים את ההחלטה במצב כזה?

תשובתי: לא.

שאלה: זה מדהים. גם אם יש מצב שאני אמות מחר, אבל אם אקבל החלטה עכשיו אז אני וכל השאר נחיה, וגם אז לא אקבל החלטה לאחד כוחות עם כל העולם ולפתח יחד חיסון?

תשובתי: לא יודע, זה תלוי בנסיבות. אבל בעיקרון, אנחנו רואים שעולם ניצב בפני סכנה של מלחמה גרעינית, ועוד בעיות, וחושבים להיפך איך להשתמש בזה לפני האחרים, כדי להרוג את האחרים, לרמוס אותם. האגואיזם האנושי הוא בלתי מוגבל, ושווה בגודלו לאהבת הבורא לאנשים. בגלל זה אינך יכול לעשות דבר.

שאלה: כלומר, שני הכוחות הללו מנוגדים זה לזה? האגואיזם והבורא באהבתו.

תשובתי: כן. ולכן לשנאתנו זה לזה אין גבולות.

שאלה: איך אפשר לשנות את המצב?

תשובתי: אני לא יודע. אני מדבר על הכול ומנסה להעביר לכולם, מסביר לכולם כמה שאני מסוגל. אבל אנשים לא תופסים את זה, לא קולטים את זה, אז, כמובן שאני לא רואה עתיד ורוד כמו אחרים. אני חושב שעדיין מחכות לנו בעיות גדולות מאוד אחרי הנגיף. אנחנו נילחץ לקיר.

שאלה: ונלחצים ל"קיר" כדי שלא יהיה מוצא?

תשובתי: כן. אבל בכל זאת, איפשהו, מתישהו, איכשהו אנחנו מבינים שאין לנו ברירה אחרת, וכמובן, זה יהיה סבל עצום, אם לא נחליט לפני כן שאנחנו צריכים לעשות משהו עם עצמנו. לכן, אני חושב שמתישהו נחליט שאנחנו צריכים לשנות את עצמנו.

שאלה: מהו ה"חור" הזה שיש לנקב בנו כדי שדרכו תיכנס התחושה שקיים בנו טבע רע?

תשובתי: אתה צריך לעשות "חור בשק" כדי שטיפת אור תגיע לשם, היא תעשה כבר הכול. היא תמיס את האגואיזם, והוא יהפוך להיות רך, גמיש, תופס, ירצה להבין היכן הוא נמצא, מה איתו ומה עם אחרים גם כן. אחרת זה קשה מאוד.

שאלה: אם כן, מחשבה על אחרים תתעורר רק אם טיפת האור הזו תחדור לאדם?

תשובתי: כן.

שאלה: אבל לא ממש הבנתי מה זה "השק"?

תשובתי: הלב שלנו סגור בקליפה, קרום. הקליפה הזו קשה מאוד.

שאלה: כלומר, האור ינקב אותה מעט וייכנס. ואז העבודה תתחיל. המשימה שלנו היא לעזור לאור ליצור "חור" כזה בלב האדם. מה זה בשבילך לעשות חור בלב האדם?

תשובתי: חור הוא חיסרון. כאשר אדם ירגיש שהוא זקוק בהכרח לרכוש את תכונת ההשפעה, לרכוש את תכונת האהבה כך שהיא תכנס לליבו, כי אחרת הוא חסר רגישות לזולת ואינו יכול לעשות דבר עם עצמו, כאשר הוא רוצה אבל לא מסוגל – זו תחושה שתגרום להופעת החור הזה.

שאלה: האם תחושת הקיר היא תחושה משמחת או מפחידה?

תשובתי: תחושת נחיצות נוראית. מכאן עולה התפילה, הבכי והפנייה לאחרים בקריאות ובצעקות.

שאלה: כל אדם צריך להגיע לזה, או סוג כלשהו של צוות ראשוני, קבוצה?

תשובתי: אני לא חושב שכולם, לפחות קבוצה, כמו הקבוצה שלנו.

שאלה: ומה ימשוך את שאר האנושות לבורא?

תשובתי: הם יראו שקורה משהו בקבוצה הזו, שפתאום היא נמשכת לבורא ומצליחה למשוך את הבורא לעצמה.

שאלה: אז הקבוצה הזו תתחיל להקרין תקווה לכל האנושות?

תשובתי: כן. וכולם יראו את זה. הקבוצה היא ישראל שיש לה קשר פנימי עם הבורא, ממנו היא מבינה שהיא מחויבת להביא את תכונת ההשפעה והאהבה לעולם.

שאלה: האם זה החור שייעשה?

תשובתי: אני חושב שאנחנו נעשה את זה.

שאלה: האם יש לך ביטחון בזה?

תשובתי: ביטחון – אני לא יכול לומר, תקווה היא חובה. יש תקווה כזו ותחושה פנימית שזה אפשרי, שהבורא יעשה לנו את זה.

שאלה: האם אתה חושב שנעשו מספיק מאמצים בכדי לגרום לזה לקרות?

תשובתי: המאמץ נעשה כל השנים מבחינה איכותית וכמותית, ובכלל כל מה שהאנושות עשתה עד כה, הכול מצטבר.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 09.07.2020

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest