מה טמון בתוכנית הבריאה?

שאלה: מדוע הבורא ברא אצל בני האדם הרגל לסבול, זה הרי מפריע להתפתחות?

תשובתי: האדם לא יכול להתרגל לייסורים, מפני שמבחינתו זה מצב לא נורמלי. למרות שהוא מסתגל אליהם כדי להרגיש באופן כזה פחות ייסורים.

שאלה: מה הטעם בייסורים של בני אדם שאינם יודעים את המטרה שלהם, ואינם מכירים את האמצעי לתיקון?

תשובתי: אין זה משנה אם הם יודעים או לא. הם סובלים ובכך הם כבר מובילים את עצמם לתיקון.

שאלה: כלומר, זה כבר טמון בתוכנית הבריאה?

תשובתי: בתוכנית הבריאה לא טמונים ייסורים, אנחנו אלה שמכנים אותם כך. בתוכנית טמונות תחושות שליליות ברצון ליהנות שהוא חומר הבריאה. הן שדוחפות את הרצון והשׂכל להתפתחות, כדי שאנחנו, בהרגשת הייסורים, נוביל את עצמנו בעזרת השׂכל למצב נוח יותר. מצב נוח, לא כדי לסבול פחות, אלא כדי לברר באמת את סיבת הייסורים ולגלות, כיצד אפשר להגיע למטרת הבריאה האמתית. לכן יש צורך גדול בייסורים, רק תלוי כיצד האדם משתמש בהם.

אי אפשר להלחין יצירה מוזיקלית, לכתוב רומן, לגלות, אם אינך סובל. אתה חייב להרגיש דחפים, רצונות, אפשרות להתמלא במשהו. זהו התהליך היצירתי של האדם, ובו אתה מרגיש שהייסורים הכרחיים. אלא שבייסורים רוחניים האדם לא רואה את ההתחלה ולא את הסוף של התהליך, אבל בכל מקרה זה אותו תהליך, רק שברוחניות הבורא עובד עליך, ולא אתה בעצמך.

כל חוסר התאמה ברצון מהווה ייסורים. נניח, שחשבתי שיש לי בכיס 20 ש"ח, ופתאום אני מוציא מהכיס 200 ש"ח. למה זה נקרא ייסורים אם הוצאתי פי 10? מפני שזה נגד הציפייה! ולא חשוב שהוצאתי יותר.

כלומר, אנחנו תמיד סובלים או באופן חיובי או באופן שלילי. מבחינת הגוף זה לא משנה. בין אם האדם צוחק ובין אם הוא בוכה, הגוף חווה את אותו דבר.

שאלה: האם ישנם רגעים של הנאה בחיים?

תשובתי: הרגעים הללו יכולים להיות לא רק רגעים, אלא בכל רגע, כלומר נצחיים, אם רק נתאר לעצמנו את התענוג בצורה נכונה.

המילוי צריך להיות קבוע ובו-זמנית כל הזמן מתחלף, מפני שאם הוא מתעכב אפילו שנייה אחת, הוא נעלם מההרגשות. לכן, התענוג יכול להתחלף כל הזמן, כאשר אתה "מתחבר" עם אחרים לרצון משותף אחד ואתם נמצאים בקשר קבוע.

מתוך שיעור וירטואלי, 8.07.2018