קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה זה "שֵם"?
תשובתי: שֵם, זה הכינוי המתאים ביותר לאותה התופעה. יש אור וכלי, שני מוצגים שמתגלים זה על ידי זה, והופעתם המשותפת יחד מביאה לנו ביטוי שנקרא "שֵם". אנחנו לא יודעים מה זה אור, לא מבינים ולא מרגישים אותו, אלא מרגישים רק את הפעולה של הכלי שהיא הפוכה לטבע שלו. הכלי, הרצון לקבל, מתחיל פתאום להתגלות בצורה של רצון להשפיע, ובאופן כזה אנחנו רואים השפעה על פני הקבלה.
שני הכוחות ההפוכים האלה יוצרים איזו צורה, בכך שמתחברים בצורה מסוימת ביניהם. הצורה הזאת נקראת "שֵם". הצורה עצמה היא השֵם, אף על פי שבעולם שלנו, בראש שלי, במחשב שלי, השֵם כבר נכתב באיזו צורה אחרת בהתאם לתוכנה שלי, לפי הקודים שלי. אבל בעצם הצורה עצמה היא השֵם של המצב שנוצר משיתוף פעולה הדדי בין האור והכלי.
השֵם קיים כלפי המקבלים. כלומר, אני צריך בצורה מסוימת להתאים לאיזו תופעה, ואז אני, לפי הצורה המתאימה לתופעה קורא לתופעה בשֵם. אני לא מכיר את השם של התופעה הכללית, אבל באופן כזה אני יכול לכנות חלק לפי הכלי שלי, לפי השם שלי. לכן, כאשר אני אומר משהו על מישהו, זה לא מצביע עליי או עליו, אלא על מידת ההשגה שלי בו.
אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. אנחנו אף פעם לא לומדים את התופעה בפני עצמה, אלא רק כלפי האדם המשיג. לכן, כאשר אני משיג משהו, אני לא אומר שזה דווקא כך, אלא אומר, שאני משיג את התופעה הזאת, מפני שההשגה היא תמיד לפי הכלים שלי, לפי השתוות הצורה עם איזה חלק של התופעה הכללית שאינה מוכרת לי.
אנחנו קיימים ביקום, אבל עכשיו מתחילים להשיג, שבו קיימים עוד אין סוף יקומים אחרים. אבל אנחנו משיגים רק חלק, ואותו החלק שמשיגים נקרא "יקום". לכן, השֵם אף פעם לא מצביע על התופעה עצמה, אלא רק על אותו החלק שאני משיג ממנה.
מתוך שיעור על "פתיחה לחכמת הקבלה", של בעל הסולם, 11.03.2014
ידיעות קודמות בנושא:
הצורך בבורא והשגתו
השמות שאנו נותנים
השמות הקדושים של ההשפעה
