קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה זה רע? רצון, כוונה או מכלול מיוחד של הראשון והשני?
תשובתי: רע, זה מה שלא שייך לבורא. כל מה שאתה רק יכול לתאר לעצמך ומה שלא נמצא בהתאמה לטבע של הבורא, זה רע טהור.
יוצא, שכל העולם שלנו, כל הכוחות, כל התופעות של כל רמות הטבע למיניהן, הם רע מוחלט. כדי לגלות את עצמו ביחס אלינו, הבורא יצר נברא בתכונה ההפוכה לו. היא נקראת רצון ליהנות לעצמו או אגואיזם.
הרצון הזה מרגיש רק את עצמו ושום דבר אחר הוא לא מרגיש ולא מבין, לא מודע לשום דבר ואינו יכול לתפוס שום דבר, לכן הוא היסוד של הרע העתידי. זה עדיין לא הרע עצמו, מפני שהרצון אינו אשם בכך שמתנהג בצורה כזאת, מפני שמלכתחילה הוא נברא ככזה. לכן רצונות בעולם שלנו, שמתייחסים לטבע הדומם, כלומר לְמה שקיים בכל הגלקסיות העצומות, לטבע הצומח, שצומח על פני כוכב הלכת שלנו, לטבע החי, שקיים על פני האדמה, כולל אותנו, מפני שגם אנחנו "בהמות" (בעלי חיים) בגופים שלנו, מהווים רק "ניצן" של האגואיזם. זה עדיין לא האגואיזם עצמו, אלא פשוט רצון להתקיים, רצון להתמלא.
אגואיזם הוא מה שמעל לדרגה הבהמית. ככלל, האדם מורכב מחלק בהמי, ובכך הוא לא אגואיסט, מפני שהוא רוצה להתקיים, כמו כל בהמה. אבל, יש בו "ניצן" שנמצא מעל לדרגה הבהמית, כאשר הוא רוצה יותר מאשר הגוף הבהמי שלו. זה כבר נקרא "אגואיזם", למרות שהוא עדיין לא סופי, אלא "אני פשוט רוצה יותר". אבל, אם אני רוצה יותר, בניגוד לאחרים, כאשר אני גוזל מהם, זה כבר אגואיזם אמיתי ואם אני עוד נוהג בצורה כזאת בכוונה, כדי ליהנות, שטוב לי מזה שרע לאחרים, אז זה כבר אגואיזם מתקדם. יש כאן עוד הרבה מדרגות שונות של ההתפתחות האגואיסטית.
במילים אחרות, כל מה שנמצא בנו כבני אדם, זה אגואיזם. כל מה שנמצא בנו, כבהמות בדרגות דומם, צומח וחי, זה הטבע הרגיל. באופן כזה, אגואיזם, זה רצון ליהנות על חשבון אחרים, כאשר אני מקבל תענוג מזה שאני גבוה יותר מאחרים.
חיות טורפות זו את זו בגלל רעב. נניח שתנין בלע פרה, לאחר מכן הוא יכול לא לאכול כלום במשך חצי שנה, זה מספיק לו. נחש, שבלע את הטרף שלו, שוכב אחר כך ולא זז, כל השאר כבר לא מעניין אותו. ואילו האדם, לא. אם כבר "בלעתי" פרה אחת, אני חושב על איך לאכול את השנייה, או לפחות לקבל אותה ולהחזיק אותה ברשותי כדי לאכול אחר כך. אצל החיות הרצון הזה למעשה לא קיים.
לכן, כל מה שאנחנו עושים למעלה מהרצון הטבעי שלנו להתמלא זה כבר אגואיזם אנושי, שמגיע לגבהים שונים. בזה אנחנו נבדלים מהבורא. האגו שכל הזמן מתפתח בתוכנו, ופועל כדי להזיק לאחרים, מהווה את יסוד הרע של הטבע שלנו והודות לו, מצד אחד, אנחנו כובשים את העולם, אבל מצד שני, מכניסים את עצמנו למבוי סתום.
