מה זה מאציל?

תלמוד עשר הספירות, חלק א', "לוח התשובות לפירוש המלות"

שאלה כז) מה זה מאציל?

"כל סיבה נקראת "מאציל" אל המדרגה המסובבת ממנה. והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור".

כשנאמר שמדרגה עליונה נקראת מאציל ביחס למדרגה התחתונה שנבראה על ידה, זה מובן. אך מדוע יש כאן תוספת, שבמונח "מאציל" נכלל לא רק האור שהתקבל, אלא גם הכלי שמקבל את האור הזה, כלומר הכלי שלי, הרצון? – בתוך הרצון שלי אני מקבל אור ומרגיש את המציאות שלי. ובתוך המציאות הזאת אני מרגיש את המדרגה העליונה. כלומר ההרגשה שבי נחלקת לשני חלקים: אני עצמי והעליון. וכל זה נקרא מאציל. הכל מושׂג רק בתוך ההרגשות של האדם, ואני קורא מאציל, לחלק מיוחד בתוך עצמי. לכן נאמר: "ממעשיך הכרנוך!".

רק במידת התיקונים העצמיים שלנו אנחנו יכולים לדבר על הבורא, "בוא וראה" (בו-רא). לאותו החלק שאני מתקן בתוך עצמי להשפעה, לתכונות שאינן טבעיות לטבע שלי מלידה, לחלק הזה אני קורא מאציל. לכן נשמה יכולה להיות רק נקודה, טיפה או לגדול יותר ויותר, אך היא תמיד חלק מהעליון. בתוך החלק הזה שבי, המתוקן להשפעה, שנקרא נשמה, אני מרגיש את השורש העליון, את הבורא. הוא כבר נמצא בתוכי, הוא לא למעלה, אך מדובר על תכונת ההשפעה, שגבוהה ממני, גבוהה מהטבע שלי. ולמרות שרכשתי אותה ועכשיו אני עובד איתה, בכל אופן, אני משייך אותה לעליון.

לכן הבורא נמצא בתוך האדם, ולא בשמיים באיזה מקום. אותו הדבר מתייחס גם למדרגה העליונה, עליה יכול לדבר רק מי שמשיג אותה ונכנס עימה לקשר. כלומר מדרגה עליונה גם כן נמצאת בי, רק שאני מחשיב אותה לעליונה עבורי. תמיד בהרגשה שלי קיימות גם כזאת מדרגה, שאותה כבר רכשתי ולמעשה אני עובד בה, כשייכת לי, וגם כזאת, שבינתיים נשארת עבורי עליונה ומאירה לי "מרחוק". כלומר היא נמצאת בי, אך בכזאת צורה שבה אני לא יכול בינתיים להשתמש. הכל נתפס ומורגש רק בתוך האדם המשיג.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 23.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
נס הבריאה
שני צדדים של מחשבת הבריאה
מה זה בורא?