קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אגרת ס"ו של הרב"ש: "וכן אנו אומרים בהגדה של פסח: "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו" וכו'.
להבין את הענין מה מלמד אותנו מה שהיו לפני כן, יש לנו לפרש זה על דרך המוסר. שהאדם צריך לדעת בזמן שהוא עוסק בענין יציאת האדם מגלות מצרים (שאנחנו רואים שכל המצוות תלויות בענין זה, כי בכל הדברים אנו אומרים: "זכר ליציאת מצרים"."
כל המצוות הן תיקונים של הרצון לקבל במנות קטנות שאפשר לבצע רק אחרי שאדם מתרומם מעל ה"מחסום". אחרי שהוא עובר את ה"מחסום" הוא מתחיל להעביר את חלקי הרצון לקבל מעל ה"מחסום".
קודם כל, האדם בעצמו עובר את ה"מחסום" והופך את הרצון לקבל שלו ל"על מנת להשפיע". ואחר כך הוא פונה למטה ומעלה רצון אחרי רצון. כל פעולה כזאת נקראת "חזרה בתשובה", כלומר, הוא מחזיר את הרצון לקבל לכוונה "על מנת להשפיע". כל פעולה כזאת נקראת "מצווה" ונעשית על ידי התורה, כלומר, על ידי "האור המקיף" שהופך את התיקונים לאפשריים. הפעולה הראשונה נקראת "יציאת מצרים".
כשאני נמצא מתחת ל"מחסום", אין לי קשר עם האור. אבל מעל ה"מחסום" כבר יש לי אור, כוח ההשפעה ואני יכול להשתמש בו, להתקדם ולתקן. יש לי ידע, רגש, שכל, כוח, כמו לאדם בוגר בעל יכולות. אני הפכתי את עצמי למומחה לתיקונים, בתנאי שיש בי אור. אור, הוא כוח ההשפעה שפועל בי ובעזרתו אני יכול לחבר אליי רצונות יותר ויותר חדשים, אחד אחרי השני ולתקן אותם. אני פונה למדרגה יותר גבוהה ומקבל ממנה תוספת כוח עבור החלק התחתון שברצוני לתקן, מתקן אותו ומחברו אליי.
בתהליך הזה ישנם שלושה שותפים:
• הבורא, שהוא מקור הכוח.
• אני שרוצה לתקן.
• רצון, המקום שאני רוצה לתקן.
באור שיש בי, בזכות הקשר שלי עם הבורא, אני רואה מה בדיוק מוכן בי לתיקון ומבקש ממנו כוח. אני עובד איתו כשותף, כי אני כבר לא נמצא מתחת ל"מחסום", אלא ביחד עימו, מרגיש אותו. לכן, אני מתחיל לברר כיצד אפשר לעבוד עם הרצון המקולקל, כיצד ניתן לעורר ולהעלות אותו. כלומר, אני רוצה להפוך אותו מ"על מנת לקבל" ל"על מנת להשפיע". לכן אני מבקש עבורו.
אני בעצמי לא מרוויח מהפעולה הזאת שום תענוג, על אף שאני מרגיש אותו כרצון שלי. הוא הופך בשבילי יותר יקר מרצוני, "עשה רצונך כרצונו", כמו אימא כלפי בנה. אני עוטף את רצונו בתוך הרצון שלי וכך מתחיל להעלות אותו, מבקש מהבורא שיתקן אותו בשבילי, כמו עבור התינוק שלי.
ואז אני מקבל את הכוח הנחוץ, שכל, רגש. הרי אני לא יודע כיצד מתקנים את התחתון, כי זאת מערכת נפרדת לגמרי, האח"פ שנבנה בתוכי, הרחם הרוחני.
כלומר, קודם כל אני גדל כדי לתקן אותו, מקבל מערכת חדשה ומצרף את התחתון אליי. לכן, אחרי התיקון אנחנו נעשים סמוכים זה לזה. בצורה כזאת המון "פרצופים" מתלבשים זה על זה.
שאלה: האם חשוב שהאנשים שעוסקים בהפצה יעברו "מחסום"?
תשובתי: לא נראה לי שהאדם שעבר את ה"מחסום" יצליח יותר בהפצה החיצונית. אני לא בטוח שהרב"ש היה יותר מוצלח בהפצה מהאדם הממוצע בקבוצה.
לכן, בעל הסולם כותב שאפשר אפילו לשכור אנשי מקצוע תמורת כסף. כי חייבים לרדת עד כמה שאפשר לרמת האנשים. בוודאי שעליהם להכיר את הכיוון, את המטרה, קצת הסברים, אבל לא יותר מדי עמוקים, אלא רק בהתאם לרמת האנשים שאליהם הם פונים.
מתוך שיעור על פי אגרת של הרב"ש, 18.04.2014
ידיעות קודמות בנושא:
עלייה במדרגות התיקון
ללמד את העולם להיות עוּבָּר בתוכנו
ה"מחסום" הוא מכשול פסיכולוגי
