מה אילץ את בני האדם להתיישב במקומות שונים על פני כדור הארץ

ידיעה: עד לפני כ-100 אלף שנה בני האדם נדדו על פני כדור הארץ תחת לחץ של נסיבות חיצוניות, תנאי הטבע במקום, אקלים קיצוני,  אבל אחר כך, הסביבה שסביבם הפכה לדבר משני. והסיבה הראשונית למעבר ממקום למקום הייתה הארגון הסוציאלי שלהם.

קשרים בין חברי הקבוצה נהיו הדוקים יותר והחלו לשחק תפקיד חשוב בהישרדות של הקולקטיב. כללי המוסר הוקשחו ואת המפרים הענישו. דווקא זה אילץ רבים לחפש לעצמם מקום מגורים חדש, בזה שהסתתרו באזורים מרוחקים וקשים לנגישות וכבשו אותם.

תגובתי: ללא ספק האגו הגדל בכל דור ודור, עורר יותר ויותר את הבעיה שבין אבות ובנים ובין האדם והחברה וזה דרש תיקון, כלומר חיבור ואיחוד בניגוד לאגו.

אבל מאחר וחכמת הקבלה, השיטה לאיחוד מעל האגו, עדיין לא התגלתה באותם הדורות, מסיבת קטנותו של האגו וחוסר היכולת לקבוע דווקא אותו באישיות כרע, בני האדם העדיפו להתרחק זה מזה, כדי לרכך את האיבה.

ורק בבבל העתיקה, האגו הראה את עצמו כהצרה היחידה של האנושות. אבל גם אז, רק קבוצה קטנה של בני אדם קיבלה את שיטת האיחוד מעל לאגו ובניגוד לו, והחלה לקרוא לעצמה עם, לא לפי סימן של המוצא המקומי, אלא לפי סימן אידאולוגי שנבחר על ידם באופן חופשי.

ואילו בזמננו, אנחנו חייבים באופן סופי לבחור באיחוד כעיקרון של החברה החדשה, דווקא בניגוד לאגו הגלובלי וקשר גלובלי לא רצוני בינינו. לאזן את המגמות המנוגדות אפשר רק בזה שנעלה את הקשר הגלובלי מעל השנאה הגלובלית.