דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מהשבירה לברוא את הבורא

מהשבירה לברוא את הבורא

מיכאל לייטמן

השבירה יוצרת מציאות מדומה, משום שבזמן השבירה חלקי המלכות התרחקו זה מזה. בתוך החלל שבין חלקיה אני מבדיל ביני לבין האחרים, הקרובים והרחוקים. בתוך החלל הזה אני מתאר לעצמי מרחקים בין החלקים השונים, חלקים שאינם מחוברים לאחד שלם.

כתוצאה מהשבירה אני מרגיש מציאות. אם לא הייתה המציאות הזו, לא הייתי יכול לעבוד על איחוד וקירוב, בכדי להתחבר ולהתאחד עם האחרים. לא הייתה לי שום עבודה, שום אפשרות להשיג משהו. כל ההשגה שלי נובעת מההשתוקקות לדעת: מה זה? – ואז אני מתקרב למה שמעניין אותי, כמו תינוק שמושך הכול לתוך פיו, כי זהו החוש הכי מפותח אצלו.

מאחר וקיימת שבירה, אני תחילה משתוקק באופן אגואיסטי לצרף אליי חלקים נפרדים, ואחר כך אני רוצה להתחבר איתם בהשפעה. אם אני רוצה להתחבר איתם בצורה אגואיסטית, אז אני רוצה להשיג רק את התחושות הפנימיות שלי. אך אם אני רוצה להתחבר עם האחרים בהשפעה, אני משיג בכך את האור שנעלם בזמן השבירה. אני רוצה למלא באור הזה את הניתוק שבינינו.

אני בונה את דמות הבורא בתוך הרצונות (הכלים) המרוחקים זה מזה. אני ממלא את החלל הריק הזה שנמצא בנינו באור החוזר שלי.

משמע, אני בונה את דמות הבורא, לכן הבורא נקרא "בוא וראה", כי הרי אני בורא אותו.

מתוך הכנה לשיעור על ספר הזוהר, 15.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
פטנט אלוהי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qAF1V

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest