דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מהמסך הגשמי למסך הרוחני

מהמסך הגשמי למסך הרוחני

"זוהר לעם", פרשת "יתרו", אות ק"פ: "בשש בחינות יש להסתכל בצורות בני אדם, ולדעת חכמה על בירורה. ואלו הם: בשׂיער, בעיניים, בחוטם, בשפתיים, בפנים, ובידיים, כלומר, בקווים שבידיים".

חכמת הקבלה מסבירה את כל התכונות הרוחניות במלים גשמיות. הרי בעולם הרוחני אין מילים, אין אותיות, יש רק הרגשה, השׂגה, הבנה, ואין לנו אפשרות אחרת להביע ולהעביר זה לזה את המידע הרוחני, את ההתרשמות הרוחנית.

לכן אנחנו לוקחים מילים מהעולם שלנו, מפני שהעולם שלנו, המציאות הגשמית הזאת, מהווה חותם של המציאות העליונה, ולכל מה שקיים בעולם שלנו ישנם שורשים ברוחניות.

לכן, כשהזוהר מדבר על תווי הפנים של האדם, על האיברים הפנימיים שלו או על חלקי הגוף, כל זה מדובר על הכוחות התואמים שפועלים במרחב הרוחני, כלומר בין הנשמות, בקשר שלהן. באופן כזה אנחנו מעבירים זה לזה את המידע אודות העולם הרוחני, במה שמכונה "שפת הענפים".

ניתן לדמות זאת לכוחות החשמליים, שבעזרתם אנחנו יוצרים תמונה על מסך המחשב. בתוך המחשב יש כוחות חשמליים, אך אנחנו מציירים לעצמנו בעזרתם ציורים שמובנים לנו.

אנחנו יכולים לדבר על הכוחות החשמליים הפנימיים לפי התוצאות החיצוניות שלהם, המונחים הגראפיים, הצבעים והצורות הגיאומטריות. אנחנו יכולים לכנות את הכוחות החשמליים האלה בשמות הצורות הגראפיות שלהם, על אף שהם עצמם אינם צבעים, אינם קווים ואינם צורות, אך בהתגלות החיצונית שלהם הם יוצרים לנו כאלה צורות, ואנחנו משתמשים בשמות הצורות האלה כדי לתת שמות לכוחות האלה.

לכן עלינו להבין, שמחברי הזוהר לא עסקו בפיזיונומיה, פיזיולוגיה או מדעים אחרים, אלא רצו לתאר בפרוטרוט את המבנה הפנימי של הנשמה.

מי שנמצא בעולם הרוחני מתאר לעצמו את כל מה שמתואר בזוהר במובן הרוחני. הוא יודע שמדובר על הרוחניות, הוא רואה את זה. הרי הרושם הרוחני חזק הרבה יותר מהגשמי, לכן הוא רואה קודם כל את התמונה הרוחנית.

אך האדם שנמצא רק בעולם החומרי ותופס על המסך שלו בינתיים רק את המציאות הגשמית, רואה שמאחורי המילים של הזוהר עומדות דמויות גשמיות.

אז בואו נשתדל, בזמן קריאת הזוהר, לעבור ממסך אחד למסך אחר, מהמסך חיצוני, שעליו מצטיירות דמויות גשמיות, למבנה הפנימי של הנשמה. בואו נשתדל לתאר את התכונות של הנשמה. ועל אף שאיננו מבינים, על מה מדבר הזוהר, המאמצים שלנו מזמינים עלינו את האור המתקן.

בעל הסולם כתב ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות": "ולפי זה יש לשאול: אם כן, למה זה חייבו המקובלים, לכל איש, ללמוד חכמת הקבלה? אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו: כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם".

איננו צריכים לרצות להבין. עלינו לרצות להרגיש את התמונה הרוחנית הפנימית הזאת. על ידי הרצון הזה עצמו אנחנו מושכים משם את האור. האור הזה מתקן אותנו, ואז אנחנו נכנסים להרגשת העולם הפנימי הזה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 04.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תברא את האדם בתוכך
העולם בהקרנת האור
לא ניתן להעביר הכל באמצעות המילים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest