מהיכן מתחיל הנברא?

שאלה: מה זה הנברא שעליו כל הזמן מדובר בחכמת הקבלה? אנחנו נבראים או לא? ממה מתחיל הנברא, זה רצון מיוחד, מצב מיוחד? למשל: פרה, חתול, כלב – אלו נבראים או לא? כי הרי הם כביכול קיימים, אך אין להם שום בחירה חופשית, האם גם יצורים שאינם חופשיים נקראים נבראים? אבל אז יוצא, שחתיכת ברזל זה גם נברא? ואם הנברא זה רק מי שיש לו בחירה חופשית, אז איזה נבראים הם אנחנו… יכול להיות שהנברא זה רק מי שמשיג את הבורא, נמצא איתו בקשר, משפיע בצורה הדדית זה לזה? כלומר נברא זו מידת ההידמות שלנו לבורא?

תשובתי: הבורא והנברא קיימים יחד, ברצון אחד. הנברא משפיע לבורא, והבורא משפיע לנברא. הבורא מחליט, והנברא מחליט, כלומר הנברא קיים אם הוא מרגיש את הבורא, והוא מהווה נברא יותר גדול או יותר קטן, במידת הרגשת הבורא, כלומר במידת ההידמות אליו. ולא סתם איזה רובוט שקיים ומנוהל, הנמצא בשליטתו המלאה של הבורא.

לכן הנברא מתחיל מחיבור בין המלכות והבינה, כאשר המלכות עולה לבינה ומחייבת אותה לפתוח את עצמה או לסגור. רואים שיש עוד מישהו חוץ מהבורא, אשר מבצע פעולות. לכן קיים תהליך שלם, שהודות לו נולד הנברא העצמאי, אשר יכול להיקרא כך בעומדו מול הבורא.

זה לא כל כך פשוט לקבל מהבינה את כוח האהבה וההשפעה שלה, הכוח לדחות את האגואיזם שלנו. כמו כן זה לא פשוט לעלות לבינה ולצמצם אותה, בכך שאומרים לה: "אל תשפיעי לי כלום, כי אין בכוחי לקבל ללא כוונת רווח!". אני רוצה לקבל ואינני מסוגל, זה יסמל את המוות הרוחני שלי, אני אפסיק להיות עצמאי, כלומר אמות כנברא.

לעליון יש הכול, כל מה שאני משתוקק אליו, אך אני מבקש ממנו לא לגלות את עצמו, לא לתת לי שום דבר. אני בכוחות שלי מצמצם אותו, בכדי שהוא לא ייתן לי שום דבר. ורק לאחר שצמצמתי אותו, אני מתחיל להתגלות אליו בהדרגה. אני מווסת בעצמי את הגעת האור מלמעלה: איך, כמה ומתי – ובכך שאני מקבל מילוי רב צדדי, אני רוכש את דמות הבורא, ההידמות לבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "פתיחה לפירוש הסולם", 09.06.2010