מהחצר האחורית של הבריאה – למרכזה

המקובלים, שחקרו את המציאות העליונה, מסבירים לנו שהתחלנו את התפתחותנו מעולם אין-סוף (א"ס), שבו כולנו היינו מחוברים כאיש אחד בלב אחד, בנקודה אחת. כל כך חזק היה הקשר בינינו. את הקשר הזה סיפק בהתחלה כוח האור העליון, ששלט בנו ומילא אותנו. אך לאחר מכן התחלנו לרדת מעולם האין-סוף הזה, מפני שהקשר בינינו התחיל להיחלש. נוצר בינינו מרחק שהלך וגדל יותר ויותר (עולמות אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה), עד שנפלנו לעולם שלנו היום, שהוא המדרגה האחרונה של עולם העשיה.

הירידה הזאת אומרת שתחת ההשפעה מלמעלה, איבדנו בהדרגה את האור שמילא את כל החלל בינינו. האור נעלם בהדרגה, בכוונה תחילה, מעצמו, וכתוצאה מכך התגלה המרחק בינינו. אם בעולם אין-סוף היינו קשורים יחד, אז כשהגענו עד לעולם העשיה, התרחקנו זה מזה למרחק רב, ועכשיו אנחנו מרגישים את עצמנו כשתי מציאויות נפרדות: שלי ושלך. האגו ששולט בנו הוא זה שיוצר את המרחק הזה שמפריד בינינו. כך מרגיש כל אחד מאיתנו. ישנם 7 מיליארד כאלה אגואיסטים, אינדיבידואליסטים, שנפרדים מכולם. אך בעולם אין-סוף היינו קיימים כאיש אחד! ובהתאם להרגשות שלנו, השתנתה גם המציאות שאנחנו מרגישים, הרי היא נקבעת על ידי ההרגשה בתוך הרצון שלנו, בתוך התכונות שלנו.

אך צריך להבין שזהו ההבדל הגדול בין מה שאנחנו מרגישים לבין המקום שבו אנחנו נמצאים באמת. אנחנו מרגישים כל כך מרוחקים זה מזה, כל כך רחוקים מהשלמות, מהנצחיות ומהמילוי האינסופי, ונמצאים איפשהו בחצר האחורית של הבריאה כולה, בעולם הזמני הזה. אך למרות זאת, הקשר בינינו נשאר, והוא חזק מאד. אנחנו עדיין קשורים על ידי הערבות הכללית, כאותו איש אחד עם לב אחד. רק שאיננו רוצים למלא את התנאים הללו, וזאת כל הבעיה! אולם הטבע בכל זאת מחייב אותנו להיות קשורים זה לזה. אך הקשר הזה מתגלה לנו לא בדרגת עולם אין-סוף, אלא באותה המידה שבה התרחקנו ממנו.

כלומר, לא דורשים מאתנו עכשיו למלא את תנאי הערבות על פי החוק של עולם אין-סוף, שבו כל רצונותינו היו מחוברים לחלוטין בגוף אחד שלם, והייתה קיימת רק נשמה אחת במרכז הבריאה כולה. עלינו רק להבין שאנחנו בכל זאת מחוברים יחד: אני ואתה, ובינינו קיים קשר. וקשרים כאלו קיימים בין כל הנשמות שפעם היו מחוברות, ועכשיו הן מרוחקות זו מזו. אך לכולנו יש את ההשתוקקות לחזור לאותו המרכז.

מתוך שיעור בנושא "הערבות כתנאי לקבלת התורה", 14.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האדם שקיבל על עצמו ערבות עבור כולם
הזמן לרסק את האחדות והזמן להרכיבה
שום דבר אינו מתגלה בצורה מוכנה