דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מדרגת המוות הרוחני

מדרגת המוות הרוחני

laitman_2008-11-14_7045_70.jpg

שאלה: הרב"ש כתב במאמרו "עניין המשטינים", שהמצב לא-לשמה הוא שיקרי ומוביל למוות. אמנם אנחנו יודעים שלא-לשמה, זו מדרגה חיונית ומאוד חשובה שממנה אנחנו עוברים לכוונה אלטרואיסטית. אז מה העניין כאן?

תשובתי: במצב של לא-לשמה הכוונות שלי עדיין מכוונות לתועלת אישית, רוחנית או חומרית. זה בפני עצמו מהווה מוות. אינני הולך אל המוות, אלא שורה בתוכו, בתוך הרצון ליהנות למען עצמי. מתחת למצב הזה אני נמצא בדרגה בהמית ולא קיים במובן הרוחני. מהצד השני, לא-לשמה זה כבר יחס לרוחניות: אני רוצה להרוויח ממנה.

מדובר על שלבי ההתקדמות: העולם הזה, שלב ההכנה (לא-לשמה), כוונה אלטרואיסטית (לשמה) שבדרגה של חפץ חסד, ולבסוף מדרגת האהבה. כוונה של לא-לשמה בזמן ההכנה, זה כבר טוב. אנחנו רוכשים אותה בכך שמתחילים מ-0 עד ל-100%, עד שנכין את עצמנו באופן שלם.

כאן צריך להבין, שעד כמה שהאדם מעמיד את עצמו כתלוי בקבוצה, במידה הזאת הוא מתקדם ללשמה. לא מעצמו, לא מהספרים, לא מלמעלה, האדם לא יקבל שום דבר בצורה ישירה, שום דבר שיכול היה לקרב אותו לבקשה הנכונה. הרי לשמה זה בקשה לייחוד. ורק בייחוד, מתוך השתוות הצורה, האדם מבקש מגע עם האור, עם ההשפעה, עם הנותן.

כאן מסתתרת ההזדמנות לבדיקה מדויקת וקונקרטית: אם אנחנו מסתכלים על העניינים דרך הפריזמה (מנסרה) של הקבוצה, של איחוד, של הערבות, אז שם אנחנו מוצאים את התורה, כלומר את המאור המחזיר למוטב. דווקא באופן כזה כל אחד זוכה למתן תורה, ואז האדם נכנס עוד יותר עמוק, בהתקרבו אל הבורא לפי התכונות.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 20.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מ"לא לשמה" באים ל"לשמה"
מתוך השקר אל האור

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest