דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / מדע – זה חקר הרצונות

מדע – זה חקר הרצונות

מיכאל לייטמן

שאלה: למה ללימוד מדעים רגילים לא נדרש אור מקיף, ואילו ללימוד חכמת הקבלה הוא נחוץ ביותר? מה ההבדל ביניהם?

תשובתי: מדע רגיל לומדים בעזרת רצונות אגואיסטיים, ולא נדרש מאדם שום דבר שהוא לא גשמי.

מדע רגיל אינו יוצא ממסגרות המחקר של החומר האגואיסטי. החומר הזה – הרצון שלנו ליהנות -גורם לנו לחשוב ולדמיין, כאילו סביבנו קיים עולם ענק ואותו אנחנו חוקרים.

בסיכומו של דבר, אנחנו חוקרים את הרצון הפנימי שלנו – בדרגות של דומם, צומח, חי ומדבר, הקיימות בתוכנו.

כל הטבע הדומם, הצומח והחי – כל מה שאנו מגלים במדעים שלנו – מצטיירים לנו בתוך הרצון שלנו ליהנות.

לכן בסיכומו של דבר, אנחנו מגלים רק את הרצון שלנו. בזה עוסקים כל המדעים בעולמנו – פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, אסטרונומיה ואחרים. כל זה – בתוכנו.

גם חכמת הקבלה חוקרת את אשר נמצא בתוכנו. ההבדל היחיד הוא בכך, שמדע רגיל חוקר את הרצונות האגואיסטיים שלנו במצבם המקורי הנתון לנו, ואילו חכמת הקבלה חוקרת את הרצונות שלנו עם כוונת השפעה, שבה עלינו להצטייד בשלב המוקדם למחקר שלנו.

לכן חוקר הרצון הגשמי שלנו ליהנות לא חייב לשנות את עצמו – הוא לומד תופעות, שמצטיירות ברצון האגואיסטי שלו. לשם כך הוא זקוק רק לשׂכל.

לעומת זאת, חוקר שמתכוון לחקור את המתרחש ברצון ליהנות עם כוונת השפעה, כלומר מקובל, חייב לרכוש את כוונת ההשפעה כמכשיר למחקר שלו.

מתוך שיעור על מאמר "תורת הקבלה ומהותה", 16.11.2009

פוסטים קודמים בנושא:
מרחבים מקבילים של המציאות
סופו של המדע המוכר
הצופה חייב להשתנות!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bdxFa

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest