דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מדע שלומדים על עצמנו

מדע שלומדים על עצמנו

laitman_2010-03-15_5703_us-70.jpg

שאלה: כיצד בזמן השיעור אפשר לחדש את הכוונה שלי מתוך הניגודים שמושכים אותי לכוונים שונים?

תשובתי: זהו מצב טוב כשכל הזמן ישנן הפרעות. ברגע שאדם מחדש את הכוונה, הנה היא שוב נעלמת והוא נמשך למטה על ידי חשבונות אחרים. שוב מזכירים לאדם מהשמים שמחשבותיו אינן שייכות להתקדמות הרוחנית. שוב הוא מוצא כוחות על מנת לברר את המצב ולבקש לצאת במהרה מהבוץ לקראת האיחוד. מהנקודה הזו של האיחוד הוא חוזר לנושא השיעור כדי להיצמד לזוהר כמה שיותר.

זהו "לימוד התורה", לא שינון הכתבים אלא לימוד עצמי, כיוון שבסופו של דבר אנחנו מגלים את עצמנו. נאמר "מבשרי אחזה אלוקי". כך אנחנו מתקרבים לאמת. טועה מי שחושב שעליו לזכור את החומר הנלמד. על האדם לדעת מיהו, ללמוד על עצמו ביחס לכתוב. מי זה האני שהתורה מלמדת עליו ביחס לאור? אתה מגלה את כל הסתירות, כל ההפרעות וסוגי הקשר הרוחניים, את כל ה"בעד" וה"נגד".

התורה נותנת שיעורים ליצר הרע שלך, מעמידה אותו מול האור. נאמר "בראתי יצר רע, בראתי לו תורה תבלין". כששני הגורמים הללו מתגלים לפני האדם והוא מתחיל להשתמש בהם, זהו לימוד התורה. אתה לא לומד את הטקסט, אלא את עצמך. כשאתה משתוקק לאמת, הטקסט מביא לך הרגשה שמראה לך כמה אתה מרוחק מהאמת. אנשים ממוצעים לומדים על פי הכתוב, כמו מכונות, אך יש תורה שאנחנו לומדים על עצמנו. נאמר על כך "באורך נראה אור". זה כבר לימוד שונה בתכלית, יחד עם ההפרעות, בהתנגדות אליהן, זהו לימוד עצמי מעשי. "מי אני ביחס לבורא?", זאת בקצרה תכלית הלמוד.

כל ההפרעות והבעיות שמפריעות לך לצלול בתוך המציאות שעליה אתה קורא, הן ההבדלים בינך לבין הבורא. אם תתעלה על פני האגואיזם שלך, תפגין נכונות להתקדם לקראתו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 29.11.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/1WFJ4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest