דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מדע האחדות ואמצעי העזר שלו

מדע האחדות ואמצעי העזר שלו

Laitman_2010-11-09-11_6635.jpg

הספר הקבלי בעצמו אינו מספק לנו תיקון. אנחנו צריכים לעבוד עם אנשים בקבוצה. הספר רק מכוון אותנו, בונה בנו גישה שכלית, עוזר לנו להסתכל נכון על מה שקורה, לחשוב, להבין, לעשות אנליזה וסינתזה. הספר הינו מדריך, אבל חומר העבודה נמצא בתוכנו, ובזכות ה"הדרכה" על ידי הספר אנחנו הופכים להיות יותר רגישים לחומר העבודה שלנו.

האור לא בא ממקום אחר, מבחוץ, אנחנו נשארים באותה המציאות, אבל אנחנו ממקדים את המבט באמצעות העבודה המשותפת, שאפשר לקרוא לה גם עבודה "פסיכולוגית". כאשר אנחנו משתדלים על ידי החיבור בינינו לראות את השכבה העמוקה יותר של הקשרים והכוחות, אנחנו עוברים לתחום השפעתם, ומשם לכוונות, לצורות הפנימיות הקבועות. כך אנחנו יותר ויותר מתקרבים לכלי אין-סופי, וכל השינויים מתרחשים רק בתוך תפיסתנו, עד שנגיע לסוף הדרך.

שאלה: בשיעור אנחנו קוראים בספר הזוהר מבלי להבין אותו. תוצאות הקריאה לא יופיעו מיד. איך להסביר לאנשים שהגישה הזאת הינה מדעית?

תשובתי: בצורה דומה אני יכול ללמוד את ספרי הפסיכולוגיה. הם נכתבו על ידי אנשים חכמים שלא קיבלו "גילוי מן השמיים", אלא חקרו תופעות טבע שונות, השוו ביניהן והציגו את מסקנותיהם. כך גם החכמים שמהם אנחנו לומדים, שהיו פסיכולוגים דגולים. בהיותם בתוך החברה הם הגיעו למסקנה שאין שום דבר במציאות חוץ מהאדם, שמהווה את הייצור המורכב ביותר, המערכת החשובה, המושלמת, הנעלה, המפותחת ביותר, מה שנקרא "כתר הבריאה".

אז בואו נחקור את האדם, ואז יתברר לנו כיצד אנחנו מרגישים ותופסים את המציאות, וכיצד צריך להתייחס לכל חלקיה. ראשית עלינו לבחון את עצמינו, להבין איזה מין כלי לתפיסת המציאות אני מהווה. ולאחר מכן עם הכלי הזה אני אתחיל לחקור את העולם.

זה מה שרצה אברהם. קודם כל שנכיר את עצמינו, כדי להתייחס לטבע בצורה נכונה ורציונלית ולא לקלקלו. אם בבבל העתיקה היינו יודעים היכן ומדוע אנו חיים, לא היינו גורמים לעולם את כל מה שעשינו עד כה. עברו כמה אלפי שנים ומה השגנו? מי באמת שמח היום? מי מאושר? כמה מלחמות, כמה סבל יש בהיסטוריה האנושית? ולמה כל זה?

הבעיה היא שאנחנו מלכתחילה לא חקרנו את טבע האדם. אם היינו מבינים אותו, היינו לפחות מכירים ביצר הרע שבנו, בניצול אחד של השני, וגם בצורך להגביל את עצמינו בזה וללמד את האנשים מה זה להיות אדם. אז היינו אחרים, אפילו אם זה מעט זה מספיק בשביל למנוע את דרך הייסורים הזאת מבבל עם מלחמות אין סופיות, צרות וסבל.

זה מה שחכמת הקבלה אומרת. קודם כל, אתה צריך לדעת מי אתה ומה אתה, כיצד אתה תופס את המציאות שבה אתה נמצא, ואז תעשה כרצונך. הדרישה הראשונה – תבחן את עצמך. במילים אחרות, תבין בפני מי אתה עומד. ואתה עומד מול כוח הטבע, הכוח העליון.

לכן, חכמי המקובלים חקרו את טבע האדם בתוך הקבוצה. לאברהם, בהיותו הכהן הבבלי, לא היה מחסור בקהל, הוא מכר לאנשים פסלים ונתן את ברכתו. בקיצור, לפי סוג עיסוקו, הוא עבד עם הציבור. זאת הייתה "מעבדה" גדולה. ויום אחד התפרצו שם בעיות, אנשים התחילו לריב אחד עם השני, ואברהם, שצפה במה שקורה, התחיל להבין מה הטבע רוצה מהאנשים, מדוע הם הופכים לכאלה. זה היה ניתוח פסיכולוגי של בן אדם חכם שאחז בגישה רציונלית. מאוחר יותר, בארץ כנען, היו ניגשים אליו לקבלת עצה חכמה. גם שם תהילתו הלכה לפניו. כה ידוע הוא היה.

ובכן, כאשר אברהם צפה בבבלים, הוא הבין מה קורה. לא היה שום "מברקים מלמעלה", דווקא "עבודת מעבדה" עם קבוצה של בני זמנו אפשרה לו להשיג את החוקים הרוחניים. אם בן אדם שומע את "קולו של הבורא", רואה את פניו או את אחוריו, או חווה מצב של נבואה, כל זה שלבים בהשגתו. הוא חוקר את העולם הרוחני כמדען אמיתי בלי שום מיסטיקה.

כך אברהם ייסד את השיטה, גישה חדשה לחקר הטבע האנושי. ודווקא על פני מהותו של האדם הוא חקר את מהותו של הטבע. הרי הטבע הינו מה שאני מרגיש. כל האלמנטים שמהם מורכבת תמונת עולמי, נמצאים בתוכי. כאשר אני מגלה את זה, אני רואה שכל העולם, כל המציאות תלויה בשינוי טבעו של האדם. העולם נמצא בתוכי, והוא כזה, כמו שאני חושב עליו.

אם כך, כיצד עלינו לשנות את האדם, כדי שהוא ירגיש את העולם כטוב? הרי מלכתחילה צריך להתכוון לטוב.

לשם כך אנחנו בודקים ומגלים. הטבע באמת מוביל אותנו לטוב. איך אפשר לשתף איתו פעולה? אנחנו יכולים לחקור את עצמינו ואת טבענו, ומכך להבין כיצד להגיע למצב הטוב ביותר.

היום מאפיינים אותנו הרגלים רעים. אנחנו כבר יודעים כיצד להתמודד איתם, אוספים את האנשים עם ההרגלים הרעים לקבוצה, ומלמדים אותם איך להיפטר מההרגלים הרעים ולרכוש הרגלים חדשים, טובים. בעיקרו של עניין, זה מה שעלינו לעשות, בזה כל חוכמת הקבלה. בטבע ובמציאות בכלל, אין שום דבר חוץ מזה, רק לשנות את הרגלינו מלקבל ללהשפיע. עלינו רק להתיר את השרשרת כולה בצורה הנכונה. כמובן שלא חסר בלבול בדרך, אך כאשר הסדר נוצר, כל דבר מתייצב במקומו, בדומה לאור העליון הפשוט.

נחזור לספרי הקבלה. הבעיה היא כזאת, תוך כדי לימוד איני מבין מה צריך לעשות. הרי אני זקוק לשינויים פנימיים, איכותיים, אני עובד על עצמי. כך קורה גם בחיים הרגילים, כאשר מוטלות על האדם דרישות מסוימות. חלקם אינם מבינים במה מדובר, אם אני רע במשהו, איך אני יכול להיות טוב יותר? ישנם שסבורים כי הם אינם רעים, אלא להפך, טובים. אחרים בכלל אינם מבינים שאפשר להשתנות. לכן אפילו ברמה הנוכחית יש לנו קושי עם שינויים פנימיים.

הביטו מסביב, כל בעיות התקשורת בינינו במגוון האינטראקציות נובעות מכך שאנחנו לא מרגישים את האחרים, כלומר, לא מסוגלים לתת לעצמינו צורות אחרות. בקבלה זה נקרא "להתלבש" במישהו. לו הייתי יודע להתלבש באחרים, הייתי מרגיש כל אחד. אבל אני לא מסוגל לזה. ישנם כאלה שיש להם יכולת מזערית לעשות זאת, אבל הם עדיין פועלים בצורה מלאכותית, אגואיסטית, על מנת לנצל את הזולת. אנחנו לא מסוגלים לצאת מעצמינו בצורה אמיתית ולכן איננו מבינים זה את זה, אלא מסתובבים כמו עיוורים בחדר.

כל הבעיות של האנושות נובעות מכך שאיננו מבינים זה את זה. וזאת רק הפסיכולוגיה המטריאליסטית. בסופו של דבר, כל מה שאנחנו בונים, נועד ליצור בינינו לפחות איזשהו קשר, כדי שנוכל להסתדר ולא לכרסם אחד את השני. ובאמת אנחנו עיוורים. וכל זה אקטואלי עוד יותר כאשר מתקרב המצב של התלות ההדדית הגלובלית. דווקא עליה מצביע המשבר הנוכחי. פתאום מתברר שאנחנו, העיוורים, שאינם מסוגלים להבין זה את זה, תלויים זה בזה. בשבילינו זה אסון גדול. אנחנו מנסים לשלוט ולסדר בכל מיני דרכים, אך שום דבר לא מצליח. לכן חוכמת הקבלה מתגלה לעולם.

לפיכך מתברר כמה קשה להעביר את המסר שלנו, כמה קשה לעבוד עם האדם ולהסביר לו שהוא יכול לשנות את תפיסת עולמו. הרי אפילו ברמה הגשמית הוא אינו רוצה להבין את האחרים. וכאן מדובר על להבין את עצמך ההפוך, המתוקן. האדם לחלוטין לא מסכים עם הדמות הזאת. תתאר לעצמך איך הדבר נראה, המדריך מציע לך לחקור את הטבע שלך, "זה ייקח כמה שנים. אתה תקבל מכות ובאמצעותם תברר את הרע שבך. ואז על ידי כמה פעולות נוספות, אתה תגלה מה זה טוב, ותרצה להחליף זה בזה. תעבוד בקבוצה ותשאף לאהבת חברים, תוך כדי לימוד והפצה".

חכמת הקבלה הינה היחידה מבין כל השיטות והאמצעים שמסבירה איך האדם יכול לכלול בתוכו את הדמויות של כל האנשים שבעולם, להכיר ולהבין אותם על ידי כך שמתלבש בכל אחד מהם, להתקרב לכל אחד עד להתאחדות לאחד. זאת בעצם המטרה, לכלול בפנים את כל הדמויות שבעולם ולהתאחד עם כולם. כלומר, "כאיש אחד בלב אחד". אנחנו עוד לא השגנו את זה, אך כל יום מתברר לאנושות יותר ויותר שבלי זה אנחנו אבודים.

ובכן, השיטה מחייבת להפעיל מאמץ בקבוצה, כלומר בחברה. לשם כך אנחנו משתמשים בספרי המקובלים. אם נפתח ספרים של פסיכולוגים וסוציולוגים, גם שם לא כל הדברים יהיו לי ברורים. בעיני האדם הפשוט המדע שלהם נראה מאד מוזר. אבל גם ברמת החי של העולם שלנו אנחנו לא חקרנו את הפסיכולוגיה שלנו אפילו באחוז אחד. יתר על כן, גם בפרה אפשר לגלות עולם ומלואו, הווטרינרים יספרו לך על כך. אז מה אפשר להגיד על האדם.

מצד שני, ספרי הקבלה מגלים לנו את חוטי הקשר ההדדי שנמתחים בין כולנו, אך לא שייכים לעולם הזה. כאן כל אחד מושך את הטוב לעצמו, וזה לא נקרא קשר. המקובלים מספרים לנו על הפעולה ההפוכה, על כך שכל אחד מוסר את הטוב באהבה לאחרים, רוצה למלא את כולם, ובזכות זה אנחנו מתאחדים, הופכים לאחד.

עם זאת, הפעולות והיחסים האלה אינם מוכרים לנו. המקובלים לקחו את המילים מהעולם שלנו והביעו בעזרתם את מה שלא קיים כאן. כתוצאה מכך, כאשר אנחנו קוראים את ספריהם, אנחנו לא מבינים על מה הם כותבים. לו הייתי יודע את הפסיכולוגיה הפנימית, מה זה באמת "אבא "ו"אמא", "אח" ו"אחות", "חברים", מה זה "השפעה" ו"קבלה", אז הייתי קורא את הספרים האלה כמו כרוניקה משפחתית. כל העולם היה בשבילי משפחה אחת. אבל אני לא מבין את היחסים שבנויים על השפעה, ולכן ספרי המקובלים על הפסיכולוגיה העליונה אינם מובנים לי.

אף על פי כן מתארים הספרים את המצב הבא שלנו שאליו אנחנו נגיע בכל מקרה. ולכן כמו ילדים שרוצים לגדול, אנחנו עושים מאמצים פנימיים, כדי להיות במצב הזה באהבה, בקשר הדדי, בהשתתפות הדדית ואיחוד. על כך מספרים לנו ספרי המקובלים ועל ידי כך עוזרים לנו להתכלל במערכת הפנימית המשותפת. החכמים שמהם אנחנו לומדים גם נמצאים בתוכה. וזה לא מיסטיקה. הרי גם העולם שלנו שרוי בשלימות. כל דבר בו הוא שכל אחיד, מודעות אחידה, רצון אחד. אף אחד לא חי ולא מת מעצמו. כולנו נמצאים ברצון האחד הזה.

בצורה כזאת, על ידי כך שאני סופג את הכוחות העליונים מהספרים, אני כאילו רץ אל אמא ומטפס על זרועותיה. במילים אחרות אני נמשך לשכל העליון, לרצונות הנעלים של החכמים הנמצאים במערכת המאוחדת, רוצה להתקרב ולהתכלל בהם. וכיוון שכל הבריאה הינה רצון, בדרך זו אני מפעיל אותו. כך מסתבר שזה לא ספר מה שאני מחזיק בידי, אלא מערכת הבריאה, ומחבר הספר הוא לא מקובל, אלא כוח הפועל מלכתחילה בכל המציאות. וזה לא החברים אלה שלפניי, אלא מערכת שנראית לי מקולקלת פחות או יותר, תלוי במידת הקלקול שלי עצמי. הרי "כל הפוסל במומו פוסל".

כך בהדרגה אני נכנס למערכת הגדולה והמושלמת ועובד בה. כל הבריאה הינה המעבדה שלי. ברוח הזאת עלינו להתייחס למציאות. וגם אם אנחנו עוד לא מצאנו את המילים הנכונות, הקרובות ומובנות לכל אחד, אנחנו בהחלט נמצא אותן. יתר על כן, בן אדם ירגיש שאין שום דבר פשוט יותר מההסבר שלנו ושום דבר אינו קרוב יותר ממנו לליבו.

חכמת הקבלה היא אוניברסלית, וכל שאר המדעים חוקרים את המציאות שאנחנו תופסים, כשמנגנון התפיסה בעצמו אינו מוכר לנו. לדוגמה, כאשר בפיזיקה אני חוקר את מאפייני החומר, האינטראקציות של החלקיקים או הגלים, אין לי שום מושג כיצד מתבצעת הצפייה עצמה. ויוצא שאני חוקר תופעות מסוימות בלי לדעת את יסודן. מצד שני, לו הייתי מכיר אותן, לו הייתי מבין שכל דבר מתרחש בתחושותיי, בתוכי, אז הייתי בהתחלה "מאפס" את עצמי, הייתי מגיע לנקודת האיזון ומשם הייתי מתחיל את הניסוי שלי. הרי קודם צריך לכייל את הערך אפס, ליצור יסודות, לקחת כיוון צפונה ואז להתחיל לנוע. אבל מדענים מבצעים את מחקריהם ללא יסוד מוצק, ולכן נעמדים מול הקיר. לו הם היו "מאפסים" את עצמם בצורה מדויקת יותר, בהתאם לטבע האנושי והתפיסה האנושית, הם היו מגלים את המציאות האמיתית האין-סופית.

לכן כל המדע זו טעות גדולה, שנובעת מחוסר הכיול הראשוני. תארו לעצמכם שמודדים את הסקר הטופוגרפי ללא התייחסות לקנה המידה. זה בלתי אפשרי. בדיוק כך פועלים המדענים כאשר הם מתעלמים מהטבע האנושי. עם זאת, בסופו של דבר, בדומה לכל הפעילות שלנו, הדבר גם יביא תועלת משלו. כלומר, יקרב אותנו להכרת הרע.

מתוך שיעור על מאמר של רב"ש, 10.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המסע אל יסודות הבריאה
ניסוי שהוזמן על ידי הטבע עצמו
חכמת הקבלה – מאברהם ועד ימינו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest