דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / פתאום אני אוהב את הזולת יותר מעצמי?

פתאום אני אוהב את הזולת יותר מעצמי?

מיכאל לייטמן

כל האשליה הזאת שמישהו קיים מחוץ לי, היא פשוט משחק יפה. זהו תרגיל שבעזרתו אני יכול לברר את הרצון שלי ולהופכו לכיוון אחר, עד שאתחיל לאהוב את האחרים עוד יותר מאשר את עצמי! אני אתן להם את הכיסא האחרון והכרית האחרונה שלי.

הרצונות, אשר מלכתחילה נמצאים בתוכי ומצטיירים לי כ"אני" שלי, הם הרצונות החלשים ביותר בעביות אפס.

הדרגה הראשונה נראית לי מחוץ לי, המשפחה והקרובים שלי.

הדרגה השנייה עוד יותר רחוקה, אלו האנשים המועילים לי, רווחתם תלויה ברווחה שלי. רופאים, מדענים וכו'.

הדרגה השלישית עוד יותר רחוקה ממני, אני רוצה לנצלם, אבל מסכים להשאירם בחיים.

הדרגה הרביעית הרחוקה ביותר ממני, אלו כבר האוייבים שלי, אני מוכן להרוג אותם.

ככל שאני מרגיש את הרצון יותר רחוק ממני כך הרצון הזה הוא בעל כוח רב יותר!

heb_o_rav_bs-mavo-zohar_2010-01-10_lesson_bb_pic03.jpg

כאשר אני אצרף את כל הרצונות אליי, אז ארגיש שהרצונות האלה הרבה יותר חזקים מאותם הרצונות שנדמו לי כשלי. מובן מאליו שאני אתן לרצון הזה את הכרית האחרונה שלי. אני אעדיף אותו על פני הרצון ההתחלתי שלי בעביות אפס, כי הרי הוא כל כך חלש. והאמת היא שאני לא כ"כ רוצה הרבה דברים עכשיו: אוכל, שתייה, משפחה, כסף, שליטה, מושכלות? זה הרי שום דבר בהשוואה עם הרצונות האחרים שלי, הרצונות של הזולת, שאיתם אני רוכש עולמות רוחניים שלמים!

אם אני אוכל לצרף אליי את רצונות הזולת בדרגה הראשונה ואהפוך אותם לשלי, זה נקרא שהשגתי את עולם העשיה. ואחר כך אני אשיג את עולמות היצירה, הבריאה והאצילות. כל העולמות הם המרחק ביני לבין הזולת!

לכן "ואהבת לרעך כמוך" אינו סיסמה של העולם שלנו הקוראת לכולם להיות חברים. מדובר על תיקון הנשמה, שהודות לה אתה מצרף אליך את כל הבריאה, רואה ומרגיש אותה בצורה נכונה, וכך קיים לנצח! כל העולמות האלו הם אתה, מלכות דאין סוף, כל המציאות שנבראה על ידי הבורא!

מתוך שיעור "מבוא לספר הזוהר", 10.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
לאן מוביל אותנו ספר הזוהר?
ההיסטוריה של האנושות חיה בי
זמן דחוס לנקודה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6PwN3

One comment

  1. איריס שמולה שוהם

    לרב לייטמן שלום רב!
    זה כמה שנים שאני מאד מוטרדת, אומרים ומדברים על הרצון להשפיע, אבל מאז ומעולם הסביבה שגדלתי לתוכה הייתה לחוצה, מרתיעה ואפילו מאד מפחידה, מה שהחל להדאיג אותי שסביבה זו רק החלה להתרחב ולגדול ההערות שנשמעים כלפיי וכלפיי ביתי אינם ניתנים לשתי פנים, אני אפילו לא מעיזה להעלות אותם בכתב. "הפרה" עליה דיברת באחת התוכניות יותר מזכירה את מה שאני חובה ריגשית, פניתי לקבלת עזרה ממספר גורמים, אני בוגרת ב.א בחינוך עסקתי בעבר בטיפול בחינוך המיוחד והרגיל כיום אני גננת.
    המשברים הנפשיים שלי והסבל הוא לא יתואר דווקא מכוון שאני היום מודעת יותר למיניפולציות שנעשות עלי, אינני חולה במחלת נפש על פי חוות דעת פסכייטרית, כל נסיון להבין למה דווקא אני "זכיתי" ליחס הזה מצד החברה, לא הובהר לי הייתי מאד רוצה להבין מדוע למרות הכישורים שלי אינני זוכה לגדל את ביתי באושר,היו לי רגעים בהם הסתכלתי על האנושות ואמרתי לעצמי שאולי למען כיום שכזה שווה לסבול, אבל יש לי גם את הרצון האמיתי וההתכוונות האמיתית להיות מעורבת בחיים ולא רק להשקיף מהצד כפי שלימדו מינקות. ולכן אני פונה אליך בתחינה לקבלת תשובה. מה עוד אפשר לעשות?.יש לי ילדה אינטילגנטית ומדהימה שאני רוצה לזכות ולגדל אותה לחיים טובים יותר.
    אני אף זוכה לקבל איומים פה ושם. סך הכל חבריי
    באים מסטטוס גבוה, אבל לאחרונה חוסר האמון שלי, גורם לי להתרחק מהם.אני בהחלט מצוייה בסכנה? מה קורה בעצם ? איך יוצאים מזה?.
    בתודה מראש
    איריס שוהם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest