קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תמיד נוצרת אצלנו השאלה: "מדוע רע לי? לא גרמתי שום דבר רע לאף אחד! מה כבר עשיתי?!". בדומה לילדים קטנים, אנחנו שואלים: "מה כבר עשינו?! מדוע כל הזמן רע לנו?!" ויחד עם זאת אנחנו מרגישים יותר גרוע, כביכול ללא כל סיבה הנראית לעין. אנחנו מחשיבים את עצמנו לאזרחים שומרי חוק, איננו אשמים בשום פשע. אז מה מתרחש?! מדוע הרוע הזה מגיע אלינו?
הכל מגיע מלמעלה כמובן. הרי בעולם שלנו אין דבר שלא היה מתוכנן מלמעלה, על פי החישוב של המערכת הכללית. ספר הזוהר מסביר שכל רגע מתגלות בנו תקלות חדשות. אם אנחנו שמים אליהן לב, אם אנחנו נמצאים במערכת הכללית, הכוללת בתוכה קבוצה ולימוד, זה נותן לנו כוח ורגישות לתקן אותן. אנחנו מתחילים לזהות את המצבים האלה, אחרת לא נוכל לזהות אותם. אם אנחנו לא מזהים אותם, אז התקלות האלה (הרשימות – גנים של מידע), האפשרויות לתקן את עצמי ולהתקדם ברוחניות – הופכות לכוח הרוע, הכלוא בנו, וזאת הסיבה לכל המחלות, הבעיות והמשברים בחיים שלנו. מדור לדור כל הרוע הלא מתוקן הזה מצטבר בהדרגה, ובדור שלנו הוא כבר מגיע למימדים משמעותיים.
כל זה מתרחש כיוון שהאדם אינו בונה בתוך עצמו את הרצון, את הכלי לאורות, שהיו מתלבשים בתוכו. ובמקרה כזה הוא היה מגלה את משמעות החיים שלו, ומשנה את הגורל שלו. ומכיוון שאין כלי, אז האורות האלה שהיו צריכים להתלבש בתוכו, נשארים בצורת רוח בלי גוף, ופועלים עליו בצורה רעה. אנחנו מאחרים בקליטת האורות האלה בתוך הרצונות המתוקנים.
