קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מחקר: בפסיכולוגיה ישנה תופעה של סנכרון חברתי. לדוגמה, מחיאות כפיים בודדות מתחברות פתאום לקצב אחיד, או כאשר אתה הולך ברחוב עם חבר, אתם ברגע מסוים מתחילים לפסוע יחד.
החוקרים מדווחים ב- "Scientific Reports" שאחרי ארבע חזרות, כאשר אחד חוזר על התנועות של השני, משתתפי הניסוי חיקו אפילו תנועות שרירותיות אחד של השני. גם פעילות המוח התרחשה בתזמון: האזורים שאחראים על קשרים חברתיים ופעילות סנסומוטורית פעלו אצל שניהם בצורה אחידה. עם זאת, לא היה סנכרון בין האזורים הללו בתוך מוח אחד. כלומר, המוח קודם כל עבד בתזמון עם החבר. דבר דומה קורה למוזיקאים שמנגנים בדואט. העובדה שהמשתתפים חזרו אפילו על התנועות השרירותיות, מעידה על כך שסנכרון קורה בתת-מודע. אבל המידה שלו תלויה ברמת הקשרים החברתיים של האדם. אם מישהו חש דאגה, לא היה פתוח, התנועות שלו היו פחות מתוזמנות עם האחרים.
התייחסותי: אנחנו מלכתחילה מכוונים לסנכרון הדדי ונהנים ממנו בצורה יוצאת דופן אם מצליחים להגיע אליו. בסנכרון הזה אנחנו מתחילים להרגיש את הכוח העליון שמנהל אותנו, את המקור שלנו ואת המטרה הסופית.
ידיעות קודמות בנושא:
בשדה האחד של הרצונות
בהרמוניה עם התודעה האוניברסלית
התהליך החל
