דף הבית / המשבר ופתרונו / מדוע הרצונות שלנו מפגרים אחרי החיים?

מדוע הרצונות שלנו מפגרים אחרי החיים?

שאלה: אנחנו מדברים על סוף עידן החברה הצרכנית. מדוע עידן הצרכנות חייב להגיע לסיומו?

תשובה: משתי סיבות:

1. הסיבה הראשונה היא חיצונית: משאבי הטבע הולכים ואוזלים.

2. הסיבה השנייה היא פנימית, עיקרית: משתנה הרצון – היסוד של הטבע האנושי.

אפשר לנתח תיאוריות כלכליות, תעמולות פרסום, להמציא כל מיני פעלולים, טכנולוגיות, כדוגמה של קולנוע תלת ממדי, אך כל זה לא יעזור. האדם פשוט יפסיק להתעניין בזה, כמו חתול שאותו לא מעניין מכשיר הטלוויזיה שעליו הוא שוכב. במקום זה, אנחנו נעביר את תשומת ליבנו לחברה, לסובבים אותנו. וכל זה מפני שהשתנה הרצון. אין כאן מה לעשות, הרי, דווקא הרצונות מניעים את האדם.

כמובן, זה לא יקרה בבת אחת. היום עדיין אפשר לעודד את הצריכה על ידי כל מיני מבצעים ו"הצעות מיוחדות". ובכל זאת, בהשוואה לעבר, המצב משתנה. עולה שיעור ההתאבדויות והגירושים, מתפשטים האכזבה והייאוש. בעצם, מתחילה מגמה חדשה. כמובן, האדם ימשיך להזדקק לאוכל, לדיור ולדברים נחוצים אחרים. אבל הבעיה היא לא בדברים האלה, אלא ברצונות שאנחנו משתמשים בהם לרעה.

כך או אחרת, הרצון משתנה מאוד לאט. וכאן מתעוררת השאלה: מדוע הוא מפגר אחר השינויים החיצוניים שמגבילים אותו? מדוע אנחנו נתקלים בבעיות המשבר, אם במקום זה היה ניתן לקפוץ למדרגה חדשה על ידי שינוי מהיר של הרצון? האם לא כדאי שהאנשים יעברו מצרכנות, מרצונם הטוב, לבילוי חברתי יותר? מדוע הם, למרות זאת, עדיין רוצים לקנות כמו קודם, על אף שהמערכת הקודמת קורסת?

הסיבה שזה קורה היא, כדי שהם יכירו ברע, כדי שהמצב הנוכחי ישאיר בהם טעם מר. אחרת הם לא ירכשו את הכלי, את הרצון למשהו אחר. הם חייבים להרגיש שהם מיואשים –שהעולם הוא מלא, ובו זמני גם ריק. אם הרצונות הקודמים פשוט ייעלמו, האדם לא ילמד לקח מהעבר, לא יבין את הבעיה.

לכן הרצון משתנה בצורה איטית הרבה יותר מהתנאים החיצוניים. התנאים האלה חייבים ללחוץ עלינו, ובהדרגה לעורר את התגובה הנכונה.

ואז מופיע על הבמה החינוך האינטגרלי, שיסביר שאת הרצונות העודפים שלנו, שהם מעבר לדרגת "החי", כלומר, מעבר לרמה הבסיסית, הרציונלית, אנחנו יכולים לספק רק במסגרת של היחסים הבין-אישיים. המשבר הנוכחי מיועד להראות לאדם שהוא יכול לספק את רצונותיו רק בצורה חדשה, אינטגרלית. בכך הרצונות שלו אינם מצטמצמים, אלא משתכללים, מתעדכנים, ועולים לרמה איכותית גבוהה יותר. אז הוא ירצה לא משהו בר חלוף, רגעי, אלא משהו יותר משמעותי מבחינה רגשית. הוא מתפתח, נהיה רגיש יותר, ורוצה ליהנות מחוויות אחרות, שהן יותר קרובות לרוחניות.

לכן, דווקא ביחסי האנוש, במשפחה, בחינוך הילדים, מתגלה המשבר הנוכחי במלוא עוזו.

מתוך השיעור על המאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 13.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מה קורה עם העולם שלנו?
המבוי הסתום של האגו
משום מה לא בא לי על כלום…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HHCug

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest